חידושי הרד״ל על בראשית רבה פח

(א) וסכופים. בילקוט הגי' ושחופים פי' בעלי חולי השחפת:

(ב) זבוב כו' צרור כו'. וי"ל שלכן מחל לשר המשקים ולא לשר האופים כענין מ"ש בגיטין (ד' ו' ע"ב) ע"ש אף כאן בצרור סכנתא לבלעו ולחנק בגרונו:

(ג) מפעלות ה' נורא עלילה על ב"א הקציף כו'. כצ"ל. והוא קרא (תהלים ס"ו) וכ"ה בילקוט. ור"ל מסבב עלילות על ב"א שיקצוף זה על זה. ובאסתר רבה גרם קרא דלכו חזו כו' אשר שם שמות בארץ (שם מ"ז) וט"ס הוא:

(ד) רבנן אמרי זבוב נתנו תוך פיילי פוטירון. נראה מיותר כאן ומדלעיל נשתבשו לכתבו כאן. דזבוב מאי שליחות יד אית ביה שאינו אלא מאיסותא:

(ה) מכאן קבעו חכמים לד' כוסות. הוא כמו מהיכן (עמש"ל פמ"ג בס"ד) ובירושלמי רפ"י דפסחים הגי' מניין:

(ו) ואת שר האופים וגו' כאשר פתר להם יוסף אירע לזה כו'. כצ"ל. ובא לבאר שהפתרון גרם וכמ"ש בסדר מקץ להלן שכל החלומות הולכין אחר הפה:

(ז) שר המשקים. את יוסף וישכחהו כל היום היה מתנה כו' כצ"ל. ופי' היד"מ נכון שעשה שה"מ סימנים רבים לזוכרו באותו יום (שאז היה מוכן לכך יום הולדת ויום שנשא ראשו בו. וכיון שעבר היום לא הי"ל עוד מקום לזוכרו) ואעפ"כ וישכחהו וקרי ביה וישכיחהו מן השמים בטלו סימניו ועשו שישכחנו:

(ח) ואני לא אשכחך. אלא סבב הדבר ויהי מקץ הכתוב להלן ולמידרש סמוכין קאתי: