חידושי הרד״ל על בראשית רבה לז

(א) ומדי כמשמעו יון. תובל ומשך זו מקדוניא אסניא ותוניא כצ"ל ועיין בירושלמי פ"ק דמגילה ה"ט ובבלי פ"ק דיומא (י) נ"א בזה: [* עיין שוח"ט (תהלים פ') תהי ידך ע"ש כל הענין והשבועה עפה"כ (ירמיה מ"ט) בי נשבעתי וכו' וכן לא ישב ולא יגור (שם) כפל לשבועה וע' (שבועות ל"ז)]:

(ב) חמשה הוא כו'. עיין פ"ק דמגילה (י"א):

(ג) ששם ננערו כו'. עיין שבת (קי"ג) ובירושלמי רפ"ד דברכות וקה"ר פ"י ט"ו:

(ד) בתשניק. דריש שנער כמו תמות בנוער נפשם ומלת תשנוק עיקרה שינוק שתרגום בנוער כן:

(ה) בלא נר. עמ"כ בשם רש"י שאין שמן מצוי בבבל נראה דר"ל שמן זית אבל שמן שומשמין מצוי בבבל כדאיתא בשבת (כ"ו.) ובנדרים (נ"ג) ומשום דש"ז צייל נהוריה מכל השמנים לכן קרייה ליה בלא נר:

(ו) כל מוניטא כו'. אינה אלא בים נראה דקאי אקרא דריש דברי הימים דכתיב שם לודיים בשני יודין ודריש ליה לודי ים (וכ"מ אח"כ בפי' ד"ה המיוחס לרש"י ע"ש):

(ז) הוטליסין. פירש יחידים רווקים בלא נשים כדלעיל פי"ט ועיין ערוך:

(ח) מכירין יחוסיהן. היו מוציאין שמם לשם המאורע ולא היו צריכים לקראם ע"ש אבותיהם:

(ט) כרישין. דרש חצר מלשון חציר והוא תרגום כרישין:

(י) ומצפים למיתה בכ"י. י"ל שג"ז נדרש מחצר מות חצר ל' חציר אנוש כחציר ימיו. כחציר ימלו ולכן למות היו מצפים תמיד: