חידושי חתם סופר על שבועות ל:

גמ' דברי הכל דיינין בישיבה ובע"ד בעמידה יש לדקדק דיינין מאן דכר שמייהו ויש לומר דלרבנן בתחלת דין בע"ד בעמידה ואם כן כשיבואו ת"ח לפני הב"ד מה יעשו עי' פירש"י לקמן ד"ה דיינין בישיבה והבא לחלוק כבוד כו' ע"ש וא"א למיתב כמאן דשרי מסאני דדווקא בגמ"ד שהוא פלוני אתה חייב אבל זמן ארוך לא כמבואר בר"ן אלא ע"כ דס"ל לרבנן בתחלת דין לפעמים דיינין בעמידה. אבל בגמ"ד ד"ה דיינין בישיבה דמצי למעבד כמאן דשרי מסאני ואין להקשות לפ"ז בעדים דד"ה בעמידה ודיינים בישיבה דהרי הוה כגמ"ד ואם כן אם העדים ת"ח מה יעשו בזמן ארוך כזה יש לומר דהרי לא מחויבים להעיד בב"ד דזוטר מיניה ואי אתרמי דאזיל אם כן מחל הת"ח על כבודו וא"צ לעמוד כלל וק"ל:

תוס' ד"ה והאמר כו' שלא לסתתם טענת בע"ד כו' פי' שאף אם ישב הבע"ד עמה מ"מ ירגיש דעושה כן משום עשה דכבוד תורה שהרי מ"ע לעמוד ואי לא משום עשה דכבוד תורה לא היו מושיבים שניהם ויסתתמו טענותיו משא"כ בתחלת דין דליכא עשה בעמידה וא"כ שפיר חושב הע"ה דלדידיה נמי עביד יקרא. ומש"ה נמי לא עמד ר"נ מפני שהבע"ד ירגיש וקו' המהרש"א לק"מ וק"ל:

כמאן דשרי מסאני הב"ח סימן י"ד מוכיח מזה דהעמידה שיש בה סמיכה יש לה דין ישיבה ודין עמידה שהרי בשחיי' יצא דין ישיבת דיין ועמידת ת"ח ומשו"ה התיר לדיינין העומדין בסמיכה לקבל עדות העומדים בסמיכה דלדידהו הוה ישיבה ולעדים עמידה דלא כסמ"ע שם. ולפע"ד אין ראיה מכאן דגבי ת"ח לא כתיב עמידה רק תקום והדרת שיקום ממושבו וסגי בסמיכה משא"כ בעדים דכתיב ועמדו עי' מ"ש מג"א סי' נ"ח סק"ז גבי ובקומך דגבי ק"ש ע"ש:

תוס' ד"ה אבל איסורא איכא כו' דאם כן אפי' מלך נמי כו' פשיטא להו לתוס' דמלך מעיד לדבר מצוה וקשה אם כן מ"ט פטור מקרבן שבועה מי לא משכחת לה בעד טומאה דסוטה דלקמן ל"ב ע"א דהוי איסורא ושלא ימחה שמו על המים ג"כ. ואפי' למ"ש רש"י לקמן ע"א ד"ה כש"כ כו' צריך לעמוד לפני הדיין כו' לא שייך הכא כלל דיכול להעיד חוץ לב"ד לעד אחר ועד מפי עד נאמן בעד טומאה כמבואר במסכת סוטה ועי' לקמן ל"ב ע"ב כה"ג בעד מיתה דלא אמר לדידה ולא אמר לב"ד כו' ע"ש וצע"ג: