חידושי חתם סופר על שבת צב:
Chidushei Chatam Sofer on Shabbos 92b (Chidushei Chatam Sofer on Shabbat 92b) · חידושי חתם סופר על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רב יהודה אמר רב וכו' ר"מ מחייב ור"י ור"ש פוטרים וכו'. ולקמן סוף הסוגי' תנא תנא קמי' דר"נ שנים שהוציאו קנה של גרדי וכו' כלפי לייא וכו' ע"ש. מיהו בירושלמי דשמעתין איתא הך ברייתא דקנה של גרדי ופליגי רבי ור"א ב"ש דרבי קיבל מר"ש לפטור כדמהפך ר"נ וראב"ש קיבל מאביו לחייב דס"ל כר"מ לחייב אפי' זה יכול וזה יכול ודלא כש"ס דילן. והנה גי' רש"י ר"ש לטעמיה והתוס' הקשו ממתני' דהוריות ועי' חי' רשב"א שיש לפרש מתני' דהוריות בשני אופנים דלא תיקשי ארש"י די"ל התם שרוב הצבור עשו וצריכים כפרה גם היחיד מתכפר עמהם אבל אם צבור לא עשו שאין הב"ד מביאים פר ואין כאן כפרה כלל ס"ל לר"ש שהיחיד מביא א"כ התם היינו טעמא הואיל ותחילת שגגתו נתלה בב"ד ושוב כשנודע להם ה"ל כתחילתו שגגה וסופו זדון דאינו בר כפרה. אבל כשלא נודע לב"ד חייב היחיד אלו דברי רשב"א. מ"מ התוס' נזהר מזה וכ' דהא לשנויי דרב התם טעמא דר"ש משום דאונס הוא א"כ הרי מבואר טעמא דר"ש במתני' דלא כפי' הרשב"א הנ"ל אע"ג דאיכא התם אוקימתא אחרת וכ"כ מגיני שלמה. מ"מ מוכח מרב דלר"ש לית לי' דיחיד חייב. אמנם להנ"ל ניחא דהא איכא פלוגתא דתנאי בהא בירושלמי. וא"כ רב סבר כמ"ד דברייתא דקנה של גרדי אתי' ר"ש כרבי ויחיד פטור. ושמעתין אזלה למ"ד דר"ש ס"ל אפי' זה אינו יכול פטור ויחיד חייב ובזה ניחא נמי הא דיבמות צ"א ריש ע"ב רבינא אמר וכו' ע"ש וק"ל. ואע"ג דהכא איתא אמר ר"י אמר רב ורב מוקי התם בהוריות טעמא דר"ש משום אונס כבר הרגיש בזה מגי"ש וכ' אפשר תרי אמוראי נינהו:
ומ"ש רש"י ר"ש לטעמי' י"ל היינו מדאפליגו התם ר"מ ס"ל ב"ד מביאים פר ולא צבור ור"י ס"ל צבור ולא ב"ד. ור"ש ס"ל ב"ד וגם צבור ע"ש ג' ע"א. ונ"ל דלר"מ דב"ד מביאין ולא צבור והיינו משום דמאי ה"ל למיעבד א"כ ה"ה יש סברא פשוטה לומר דגם יחיד פטור דאונס הוא ונהי דאין ללמוד לגמרי יחיד מצבור דשאני צבור דיש להו כפרה בפר של ב"ד משא"כ יחיד ומש"ה איצטריך קרא למיפטר יחיד מ"מ סברא פשוטה הוא למיפטר יחיד ונפקא מיני' דמוקמינן קרא קמא נפש אחת למעוטי יחיד שעשה בהוראת ב"ד. ואידך בעשותה לזה עוקר וזה מניח. ומיושב בזה קושי' תוס' לעיל ג' ע"א ד"ה בעשותה וכו' אך קשה דבפ' המצניע וכו' ע"ש. ולהנ"ל י"ל דס"ל כר"מ. ואמנם ר' יהודה דס"ל התם צבור מביאים ולא ב"ד א"כ אין כאן סברא פשוטה כ"כ למיפטר היחיד אע"ג דהצבור שמביאים בשביל ב"ד שלהם מביאים. מ"מ אין ראי' למיפטר היחיד מש"ה דריש קראי קמייתא לזה עוקר ולזה יכול וקרא האחרון ליחיד שעשה בהוראה דע"כ איכא טפי סברא למפטרי' משום דאנוס הוא ממה דנפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול. אך ר"ש הא ס"ל דאע"ג דב"ד מביאים על הוראתם מכל מקום גם צבור מביאים על מעשה חטאם אם כן מכל שכן דיחיד חייב וטפי מסתבר למיפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול מלמיפטר יחיד שעשה בהוראה כן נראה לי נכון בעהשי"ת. עיין מ"ש לחם משנה בדברי הרמב"ם ודבריו נכונים בדעת הרמב"ם: