חידושי חתם סופר על שבת פג:

מתני' מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר דרך אניה בלב ים. פי' שהע"ה תמה על זה ואמר שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתי. וא' מהם דרך אניה בלב ים שנפלאה ממנו דרך דינו של אניה שהוא כמו ים שאין בו שום טומאה ואמאי הא איכא ספינה של חרס ואיכא ספינת הירדן ומ"ט שיהיו טהורים. דרך זה נפלאה ממנו. מ"מ מתוך דבריו אנו למדים שהלכה למשה מסיני מקובלת ביד שהע"ה שספינות אלו טהורים אלא שתמה על טעמי של דין זה מ"מ הדין דין אמת כנלע"ד פי' דבר זה:

נלמדנה משק. לפמ"ש תוס' בשמעתין משמע עכ"פ ספינה קטנה מאד שאינה עשוי' אלא לאדם ולא לפרקמטי' כלל טמאה מדרס. אמנם במנחות ל"א ע"א תי' תוס' תי' אחר ע"ש דישיבת ספינה ושידה לא איקרי ישיבה ע"ש. ואפי' ספינה קטנה במשמע וצ"ע לקמן ק' ע"ב פלוגתת רש"י ותוס' ד"ה גמירי ע"ש:

לאפוקי ספינה שאינה מיטלטלת מלא וריקן. מ"ש תוס' דעיקר הילוכה מחמת מים וכו' נראה כוונתם למ"ש תוס' לעיל ה' ע"ב ד"ה אגוז וכו' ובש"ס ב"מ שם ט' ע"ב ומבואר בתוס' שם גם רוכב הוה כעין זה דהבהמה מהלכת והרוכב מינח נייח. ולפ"ז טלטול ע"י שוורים דשמעתין היינו כשמטלטלי' העגלה עצמה או שהעגלה מחובר ביתידות על גלגלי העגלה אבל אם אין העגלה מחובר ביתידות ואינו נעשה גוף אחד עם הגלגלים א"כ בבהמה מושכת הגלגלים והשידה שעליה מינח נייח ואין כאן מדרס. וא"כ יש חילוק בין שידה לשידה וצ"ע בתוס' מנחות ל"א ע"א הנ"ל:

מפני מה אמרו ספינת הירדן וכו'. איננה משנה במס' כלים גם לא מצאתי בתוספתא שלפנינו. אך ברייתא דלקמן מדרס כלי חרס וכו' ור"י אומר אף הספינה היא בתוספתא דכלים בבא קמא משנה ב' בשינוי קצת. ובתוספתא שבסוף ספרי הרי"ף נדפסה בטעות ועיין בתוספתא עם פי' הגאון מוה' אלי' ווילנא זצ"ל:

ספינת הירדן טמאה. עי' רמב"ם והשגות הראב"ד רפ"ג דהל' כלים ומ"ש הראב"ד שאם הוציא כן משולחן ומזבח יש להשיב שהם אסורים לטלטל. לא ידעתי אמאי לא הוציא כן מפ' בני העיר דתיבותא דהתם חשיב רבא שהוא כלי עץ העשוי לנחת עד שהעידו התלמידים שמטלטלי' אותו כדמונח ס"ת עלי'. ורבא הי' סבר שאין מטלטלים אותו עם הס"ת וע"כ ליכא איסורא בטלטולא דאיסורא לא עבדו ואיך העידו התלמידים שמטלטלים אותו. אע"כ ליכא איסורא ואפ"ה סבר רבא דהוה כלי עץ העשוי לנחת כיון שתחלת עשוי לנחת אע"ג דמסתמא אינו בא במדה. ומ"ש עוד מספינת הירדן נ"ל דלהכי תני ספינת הירדן ולא סתם ספינת הנהרות דמסתמא כל הנהרות כירדן לענין זה שאין ספינותיהם גדולות כספינות הימים וראוי' המה לטלטל ע"י שוורים. אע"כ משום דנהי דראוי' לטלטל ע"י שוורים אבל אין מנהיגם בכך לטעון אותם ביבשה ולהובילם ע"י שוורים אל תוך הנהר מש"ה לא מיקרי מיטלטל מלא וריקן משא"כ ספינת הירדן שעשוי לטלטול שוורים מעיקרא. וא"ש נמי החילוק במתני' בין עגלה של אבנים שעשוי' מתחלה לטלטל ע"י שוורים מטמא אם מקבל רמונים. משא"כ תיבה הבאה במידה אע"פ שאפשר לטלטל ע"י שוורים מ"מ אין דרכה בכך ע"כ טהורה מכלום. ובהכי ניחא דמייתי ש"ס בבא דג' תיבות ושביק בבא דעריבה וכמו שהקשו תוס'. ולהנ"ל י"ל משום דעריבה הבאה במידה אינה מיטלטלת כלל ממקומה ועשוי' לנחת מעיקרא ואין ראיה משם לחלק בין עשוי' לטלטל ע"י שוורים או רק ראוי לטלטל ואינו עשוים לכך כמו שחלקתי לעיל בין ספינת הירדן לספינת שארי נהרות:

ואת התורה אדם כי ימות באהל. במס' שבת דף פ"ג ע"ב איתא אמר ר' חנניא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה מפני שטוענין אותה ביבשה ומורידין אותו למים וכו' אמר ר' יונתן לעולם אל ימנע אדם עצמו מבהמ"ד ומדברי תורה אפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה וכו' אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אר"ל אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עלי' שנאמר זאת התורה וכו'. גם בפ' אין צדין קאמר הכי ע"ש ולא מייתי עלה הא דזאת התורה אדם כי ימות באהל והנה קרא מיירי מענין מת שמטמא באהל כדכתיב כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא. ומה ענין עסק תורה להאי קרא. וי"ל דהוה סד"א דאיש צדיק הממית עצמו על דברי תורה ושאינו מונע עצמו מדברי תורה אפי' בשעת מיתה. אותו לא יטמא במותו באהל קמ"ל אדם הממית עצמו על דברי תורה כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא. וגילה לנו קרא לאפוקי מהצדיקים דשלהי מס' ידים. שהתרעמו על חז"ל שאמרו ספרי קדש מטמאים ידים וספרי מירוס אין מטמאים. והשיבו להם חכמים עצמות החמור אינן מטמאים ועצמות יוחנן כה"ג מטמאין דלפי גודל קדושתו כך טומאתו כמבואר כל זה שם במשנה ע"ש. והיינו דקמ"ל קרא דלפום קדושת אדם הממית עצמו על דת ואינו פירש ממנה כך הוא טומאתו לטמא באהל. וסמכוהו חז"ל לשמעתין דהכא דספינות כל נהרי ח"ל טהורים וספינות הירדן שבא"י ושבה עברו אבותנו לא"י ונעשו בו נסים ויעקב אע"ה אמר כי במקלי עברתי הירדן הזה שבקעהו במקלו וספינתם יטמא ויהי' ח"ו גנאי לארץ הקדושה ע"כ מייתי האי קרא הכא אדרבא לפי גודל קדושתו כך הוא טומאתו לעוצם הקדושה. ויש בזה טעם עפ"י סוד ליודעים:

אמר רבא ולחנניא טילטול ע"י שוורים שמי' טלטול. יש ליישב ב' קו' תוס' דלולי חנני' לא הוה ידעינן דטלטול ע"י שוורים שמי' טלטול דה"א איצטרך קרא דאני' בלב ים דלא נימא דטמא משום דמיטלטל במים ולא הוה מסיק אדעתי' הך דספינה מינח נייחא ומיא ממשיך לי'. ומתני' דספינת הירדן ה"א משום דטוענים אותה ביבשה אינה בכלל אני' בלב ים וממילא טמאה משום שמיטלטל ע"י מים ולא משום טלטול שוורים. אבל השתא דאמר חנני' נלמדנה משק ש"מ דטלטול מים לא שמי' טלטול דספינא מינח נייחא ולא איצטרך קרא דרך אני' אלא לספינת הירדן (להך לישנא) משום טלטול שוורי' שפיר הקשה רבא וק"ל: