חידושי חתם סופר על שבת קנד:
Chidushei Chatam Sofer on Shabbos 154b (Chidushei Chatam Sofer on Shabbat 154b) · חידושי חתם סופר על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →והא מבטל כלי מהיכנו עיין היטב באורך בדברנו לעיל מ"ג מבואר הכל בעזה"י:
קסבר צער בעלי חיים דרבנן. לפי מה שהשריש רמב"ן בפ' שלוח הקן דלא הגיע רחמי שמים על בעלי חיים במה שהוא לצרכי אדם ע"ש וכן בדין שהרי כתיב ורדו בדגת הים והרי טוענין על הבהמה משאות ורודין במקל וליכא משום צער ב"ח ובזה מיושב מאי דמקשו בשיטה מקובצת דב"מ ל"ב מ"ט לזקן ואינו לפי כבודו פטור מפריקה שהוא צער ב"ח ולק"מ דכל שהוא לצורך אדם וכבודו והפסד ממונו ליכא משום צער ב"ח וא"כ הכא בשמעתין אי אסור להביא כרים משום ביטול כלי מהיכנו א"כ משום הפסד ממונו אין צריך להתיר השקין ולהפסיד אפי' תמות הבהמה תחתיו וליכא משום צער ב"ח אך ש"ס פריך ליתי צער ב"ח ולדחי איסור דביטול כלי וכיון שיכול להביא כרים תו ליכא הפסד ממון והדר ה"ל צער ב"ח ותמהתי על רמב"ן שהקשה אפירש"י:
שתים בידי אדם. עיין תוס' ועיין פני יהושע בסוכה שם באר היטב. ולפע"ד למסקנא דשמעתין דר"מ מתיר צדדים ותנאי היא וא"כ משנה דסוכ' דראש עגלה אתי' כר"מ כמבואר בש"ס שם א"כ ע"כ א"א לפרש אלא כפירש"י דהתם דהוה משמש באילן גופי' ולא בצדדין עיין וק"ל:
למטה מעשרה טפחים. ע' תוס' וקושייתם י"ל דמיירי בעומד בכרמלית כמ"ש תוס' עירובין ל"ב ע"ב ד"ה הא קמשתמש וכו'. ואמנם מה שתי' תוס' אתי' כרבי לכאורה כוונתם בשתי שבותים כרמלית ומשתמש באילן מודה רבי דגזרו בין השמשות וזה הוא סברת רע"ב בעירובין ל"ד ע"ב מתני' נתנו במגדל וכו' ע"ש. מיהו דבריו צ"ע מסתמא דתלמודא ל"ב ע"ב. וי"ל במסקנא מיירי בעומד בכרמלית ולמעלה מעשרה אין עירובו עירוב דה"ל ב' שבותים מרה"י לכרמלית ומשתמש במחובר ולמטה מעשרה טפחים ה"ל מכרמלית לכרמלית וליכא אלא משום מחובר ומותר לרבי כצ"ל להר' ע"ב שם. אך אי ס"ד תוס' בשמעתין נחתו לכך א"כ בלא"ה לק"מ דנימא ה"נ בעומד בכרמלית וכמ"ש לעיל. ועיין מ"ש בס' אבן עוזר בפי' דברי תוס'. ובס' מעיל צדקה סי' ט' ובס' אהל דוד בשם ס' הנקרא אסיפת זקנים. והכל המצאה של חידוד ואיננו אמת ואולי נאמר דמיירי באילן רך דשייך שמא יקטום גם לרבי כמבואר בעירובין ל"ד ע"ב ופירש"י ד"ה גזרה שמא יקטום וכו' ע"ש וק"ל:
ועכ"פ יש לעיין מאי פריך ש"ס דלמא בריית' דלא כרבי ואי מניח הכלכלה על האילן בלי יתד ממ"נ אי ניטל הערוב מכלכלה מטלטל מכרמלית לר"ה ואי יטול הכלכלה עצמו ויביאהו למטה דה"ל מכרמלית לכרמלית כמ"ש תוס' לעיל ח' ע"א ד"ה רחבה וכו' מ"מ הרי משתמש במחובר גופי' שהכלכלה מונח על האילן. אבל כשמונח ביתד יכול ליטל הכלכלה עצמו מן היתד דה"ל צדדין דשרי ומטלטל מכרמלית לכרמלית וי"ל הכלכלה בעצמו אינה גבוה עשרה ולא דמי לקופה לעיל ח' ע"א וא"כ כשמונחת בר"ה לא הוה תו כרמלית וה"ל מטלטל מכרמלית לר"ה וק"ל: