חידושי חתם סופר על פסחים לד.

איתבי ר"י לרשב"ל כו'. לול קטן הוה כו' בצל"ח הק' מ"ט לא פריך ממשנה ג' דשקלים פ"ז בשר שנמצא בעזרה אברין עולות וחתיכות חטאות בירושלם זבחי שלמים זה וזה תעובר צורתן ויצא לביה"ש והמל"מ כ' שע"ז המשנה סמך הרמב"ם ולא הביא הא דר' יוחנן דהסח הדעת פסול טומאה הוי משום דמייתי הך מתניתין בפי"ט מה' פסוהמ"ק ומוכח דפסול טומאה הוי דאי פסול הגוף למ"ל עיבור צורה והשתא הק' הצל"ח א"כ מ"ט לא מקשה ר"י מינה לר"ל והניח בצ"ע על הרמב"ם ולפע"ד לא הומ"ל דאיכא לאוקמי בעומד ורואהו נופל מיד הבעלים דהשתא לא הסיחו דעתם ממנו לא הבעלים ולא הרואה תדע שכן הוא דאלת"ה לרב דחושש לבשר שנתעלם מן העין שמא עורבים החליפוהו מרובא דעלמא כ"ש דיש לחוש הכא שהחלפוהו מרוב ישראל דחולין הוא ואיך ישרפהו בקדש וע"כ בעומד ורואהו כדמתרץ הש"ס בפ' ג"ה אשארי משניות דמס' מכשירי' ע"ש ולכן לא הומ"ל מניה לר"ל אמנם לדינא הא קי"ל דבשר שנתעלם מן העין מחומרי אסרי' ולא מדינא דמתניתין עי' בתוי"ט שם בשקלים וברמב"ם במ"א אבל בזמן המשנה לא חשו לזה ולא מיירי ברואהו ושפיר סמך הרמב"ם במאי דמייתי הך מתני' דהלכה כר"י ועמ"ש תו' חגיגה כ"א א' והק' הר"ר אלי' כו' ועמ"ש בחי' למס' חולין פג"ה שם: