חידושי חתם סופר על נדה כד.

א"ר באשה אינה ולד בבהמה מותר באכילה לשיטת ר"ת דאינו מתקיים צ"ל דכך היתה הקבלה דמי אמר לנו זה דילמא מתקיים ואהא קאי שסועה דקרא אבל במעי אמו שריא אע"כ כך באה הקבלה. וא"כ לא הבנתי קו' תוס' מקניגי ובליסטרי דודאי זה פלא גדול להעיד כן על העתידים לבוא בעולם שלא ימצא כן ברי' המתקיימת המתקיימת ומכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים. והיינו טעמא נמי דהתם בחולין גבי גמל אמר שליט בעולמו יודע וכו' ולא אמר נמי מכאן תשובה לאומרים א"ת מ"ה אלא ע"כ התם שבא להעיד על ברי' ידועה בעולם אין מכאן תשובה כ"כ ומכ"ש לפי הנמצא במדרשות שכל המינים היו מצוירים על בגדו של אדה"ר הוא ידעם כשקרא שמות. וא"כ היה בקבלה איש מפי איש ואין כאן ראיה ותשובה כלל. אבל השסועה דליתא ברי' בעולם כלל רק לעתים רחוקים יולד כן מבהמה ומשה רבינו כתב לאסור השסועה סתם ומסר לנו בקבלה דהיינו במעי אמו דאלו באויר העולם לא יתקיים וקשה מי הגיד לו כן שלא יתילד ברי' משונה כזו ותתקיים ותהיה תורתו פלסתר ח"ו אלא ע"כ תורה מן השמים וזה נכון לפע"ד:

רחב"א אומר כל שיש לה ב' גבין הך לישנא דיש לה מבואר דלא קאי אמומי אדם כ"א אבהמה וצ"ל דברייתא היא ולא מתני' דבכורות דהתם אאדם קאי וגם לא מסיים בה פסולה ע"ש ומזה הוכיח רש"י פירושו דמדשביק מתני' מפורשת דבכורות דגבי מומי אדם ומקשה מברייתא דמומי בהמה ש"מ דבעי לאקשויי לכ"ע גם לשמואל. והתם בבכורות במתני' דמומי אדם מייתי סתמא דתלמודא הך קושיא ארב לחוד דממומי אדם לק"מ אשמואל ואמר כבר רמיה נהליה רב שמי בר חייא לרב מברייתא ושניא ניהליה ואותו תי' שייך גם אמתני' כנ"ל בשיטת רש"י נכון בעזה"י: