חידושי חתם סופר על נדרים עה.

את שבא לכלל הקם וכו'. נ"ל דהכא לאו מהקישא מדסמיך ליה הקמה להפרה דריש דהך הקישא לא דחי ק"ו דהרי לקמן בהך הקישא (פו ע"ב) כתב הר"ן דלאו הקישא מעליא הוא אך הכא מדהקדים הקמה להפרה קדריש דה"ל להקדים אישה יפרנה דהרי כל עיקר הקמה הוא אחר שידעי' שבעל יכול להפר הוצרך לומר אי הקים שוב לא יכול להפר אבל כל כמה דלא ידעינן מהפרה מאן דכר שמיה דהקמה. ומדהקדים הקמה ש"מ הכי קאמר את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר וכו':

אמנם נ"ל לפמ"ש הר"ן לעיל (עד ע"א) ד"ה רבי יהושע דאישה יקימנה אישה המיוחד וידוע לה לאפוקי בספק של ב' אינם יכולים לא להקים ולא להפר א"כ י"ל אישה יקימנה ובטל הפרת האב אבל אישה שאינו מיוחד אפילו קיימו שניהם מ"מ יכול האב לחוד להפר. ושוב אמר אישה יפירנה המיוחד היינו אחר שכבר הגיע זמנה למזונות שאז אישה המיוחד מיפר לבדו ולא אישה שאינו מיוחד. וא"ש דהקדים הקמה להפרה מפני שהגעת זמן מזונות מאוחר לארוס המיפר עם האב. ואין כאן הכרח להיקש הנ"ל אך זה הוא ר"א לשיטתו דס"ל כיון שהגיע זמן מזונות מיפר לבדו ומש"ה דרש ק"ו ולא הקישא ומש"ה נמי לא דרש הקישא בהיפוך הקמה להפרה. אבל לרבנן דאין מיפר לבדו עד שתכנס לחופה ליתא להנ"ל וע"כ יליף היקשא ודחי ק"ו:

ומ"מ צל"ע למסקנא דילפי רבנן ק"ו מכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תמכר נימא מקוה ונדרים יוכיחו וצ"ל כיון דכתיב קרא במקוה וגם בנדרים ה"ל ב' כתובים הבאים כאחד ולא ילפינן מיניה אדרבה מיניה ידעינן למילף קל וחומר דמכורה כבר:

ולדעת הטור סי' רל"ד וסיעתו דבעל שהקים ונשאל על ההקמה אפילו אחר כמה ימים יש לו עוד זמן להפר כל אותו יום השאלה. א"כ י"ל הכי קאמר קרא אישה יקימנו ועי"ז אישה יפירנו אח"כ. מיהו פשוט שבשעה שהקים צריך שלא יהיה בו הערמה שמקיים כדי להפר דא"כ אין זה קיום. אלא צריך שתהיה הקמה גמורה ואז לכשיתחרט וישאל על הקמתו אז פנים חדשות באו לכאן ויש לו זמן להפר כל אותו היום:

מיחל חלין ובטלין וכו'. עיין ר"ן ד"ה דאתפיס אחרינא וכו' דמחלק בין מתפיס בבשר שלמים ובין הכא דואני משמע ודאי בנזירות קאמר ולא אני כמוך וצע"ג מש"ס נזיר (כב ע"ב) מסיק שם היינו דרמי בר חמא ודאי ע"ש. וי"ל דהתם מיירי באשה שנדרה והוא התפיס בה קודם שהפר לה בעלה. ונהי בלישנא קמא התם הוה ס"ל אי ס"ל בצנעא מתפיס מאי אהני דיבורו הא הפר לה בעלה עיין פי' רש"י שם. מ"מ לישנא בתרא ס"ל דעכ"פ הועיל בנדר שעד שיפיר לה בעלה הוה נדר. מש"ה אמרינן מ"ש ואני כאילו אמר אני כמוך וכמו בזבחי שלמים שאמר זה כזה. אבל הכא שכבר הפר לה בעלה קודם שנדרה ומיירי הכא שהנודר ידע מזה שפיר מספקא ליה דהל"ל שמסתמא כוונתו ואני נזירה ולא אני כמוך שאל"כ הוציא דבריו לבטלה. כנ"ל בכוונת הר"ן דשמעתין. מיהו יש מפרשים דבנזיר מיירי הש"ס במתפיס אחר שכבר הפר לה בעלה וא"כ ליתא להנ"ל. וצ"ל להר"ן דשמעתין לא ס"ל הכי: