חידושי חתם סופר על נדרים ס.

קונם יין שאני טועם. הא דלא תנן סתמא קונם שאני טועם. משום דא"א להיות בלי טעימה חדש שנה ושבוע. ושלא אוכל בשר נמי א"א שיהיה הנדר בלי איסור שאוסר על עצמו קרבן פסח. אבל יין אפשר ד' כוסות בשארי משקים היכא דהוה חמר מדינה דיליה. והרמב"ם כתב גבי יום ושבת שלא אטעום סתם וגבי חדש שלא אשחה סתם וגבי שנה שלא אוכל בשר וגבי שבוע שלא אשתה יין. ועמד על זה ברלב"ח (דף כ ע"ג) ע"ש ולהנ"ל י"ל בבבא דיום ושבת נקט שלא יאכל סתם שאפשר שלא יאכל שבת אחד פחות קצת עיין לשון הרמב"ם פ"ה משבועות הלכה כ' וה"נ אפשר שנשבע באמצע היום אחר שכבר אכל ואסר על עצמו עד שבת אחר תחלת היום ואפי' אי בעי הרמב"ם משעה לשעה ולא רק היקף אחד עיין ר"ן ועיין תשובת רשב"א בזה סי' תר"נ דלא ס"ל כהר"ן סגי ליה הכא. דבהלכות שבועות אמרו דלא יאכל ז' ימים לילה ויום כדרך המתענים. אבל אם אכל חצי היום יכול לעמוד בלי אכילה עוד ששה ימים ומחצה דהיינו שבת א' מעל"ע ובחדש כתב שלא אשתה סתם שאם אוכל אדם אניגרון ואכסיגרון ופירות המלחלחים יכול לעמוד בלי שתיה חדש ימים. ואי משום קידושא ואבדלתא יכולים אחרים להוציא יי"ח. וגבי שנה נקט בשר דאי אפשר לחיות שנה בלא שתיה על אופן הנ"ל. אבל בלי בשר יכול לחיות ומשכחת ליה בהיתרא בנדר בי"ט א' של פסח אחר אכילת פסח ואסור מיום ליום עד התחלת ליל פסח לשנה הבאה ולא מעת לעת. ועוד האי אפילו מעת לעת משכחת כשאכל פסחו תחלת הלילה ואסור בבשר עד קודם חצות לשנה הבאה. אבל לאסור על עצמו בשר לשבוע א"א בהיתר משום קרבן פסח. לכן נקט בשבוע שלא אשתה יין ואי משום ד' כוסות אפשר בשארי משקין היכא דהוה חמר מדינה גבי דידיה כנלע"ד:

אמר רבי ירמיה לכשתחשך צריך התרה. אולי בכוון אמר עד שתחשך ולא קודם לזה שהרי זה עם הארץ השואל על נדרו צריך להתחרט באמת ועוקרים נדרו מעיקרא ולשוא התענה ונצטער [וכמ"ש הר"ן לעיל כג ע"א בריש עמוד ע"ש] ולמה יעשו חז"ל ככה אבל משחשכה כבר עבר זמן נדרו ואין שום תועלת בהיתרו כיון שכבר עבר זמנו לגמרי ואין השאלה אלא להחמיר על עם הארץ משום גזרה. ואולי מש"ה אמר רבינא משמיה דרב יוסף עצמו דאתיא כרבי נתן דהנודר וכו' והמקיימו וכו' לתרץ הנ"ל לומר דלא איכפת לן לעקור נדרו מעיקרא כי היכי דלא לקיים נדרו ויהיה כהקריב בבמת חוץ. ואע"ג דבין כך כבר נצטער מן היין אין בכך כלום כיון דלא בתורת נדר היה שכבר נעקר מעיקרא: