חידושי חתם סופר על נדרים נז.

קונם פירות וכו' אסור בחילופיהן וכו' כל ענין חילופים בארתי לעיל מז ע"א וע"ב ע"ש היטב:

שאת נהנית לי עד הפסח עיין מ"ש בזה לעיל טו ע"א והנה בתוס' שם ד"ה תנן וכו' הקשו הא משועבד לה פי' ואלים שיעבודא דילה ולא מצי להפקיע בקונם. ותי' תוס' בחד שינויא דכיון שתלה בתנאי שיכולה לקיים שפיר חל הנדר ע"ש. לכאורה פירושו שלזה לא אלמוהו שיעבודה וכי תעבור על תנאו ותלך לבית אביה יבוא קונם ויפקיע השיעבוד אלא שצל"ע כשתלך אחר הפסח איך תיאסר לכתחלה מה שכבר אכלה. בשלמא כל זמן שלא גבתה המזונות אין לה על הבעל אלא שיעבוד ואתי' קונם ומפקיע השעבוד כיון שתלה בתנאי שהיתה יכולה לקיים לא אלמוה שיעבודה. אך אחר שגבתה חובה מבעלה ואכלה הרי שלה אכלה בהיתר קודם פסח ואם אח"כ תעבור על התנאי ותלך לבית אביה איך יחול לאסור את שלה שגבתה בחובה כבר והוא תימה בעיני. ובאמת תי' ב' של תוס' שם דמיירי שאוסר תשמישה עליו אם תלך וצ"ל אם תעבור אחר הפסח עובר הבעל על בל יחל למפרע והיא הביאתו לידי כך ועברה על לפני עור וכן פי' להדיא בחי' נמוקי יוסף על נדרים בשמעתין ע"ש אלא לפ"ז לעיל דף טו פריך אדרב יהודה דבתנאי לא מזדהר הוה מצי למימר ולטעמיך לר"נ נמי תקשי דבתנאי כזה שהיא לא נדרה והאיסור על הבעל גם ר"נ מודה דלא מזדהרה וכמ"ש תוס' בכתובות ר"פ המדיר ד"ה ה"נ ע"ש וק"ל: