חידושי חתם סופר על כתובות נח

נערה אין קטנה לא עיי' לעיל י"א ע"א ד"ה לכי גדלה כו' ובתוס' נדה מ"ד סוף ע"ב וכבר כתבתי בזה לעיל:

והני בני קנסא נינהו ואמאי איקרי כאן ולו תהי' לאשה. י"ל בל"ז הוה ידוע דבתולה מיותר. אך השתא אתי' מתני' כר"מ דס"ל כתובה דאוריי' ואצטריך חד בתולה לגז"ש דכתובה דאוריי' כמ"ש הרא"ש פ"ק סי' י"ט ע"כ הקשה ומשני דשיתא קראי כתיבי. ועיי' יבמות נ"ט ע"א תוס' ד"ה אפי' כו' ומיהו קשה לר"י כו' וק"ל. ולזה עוררני תלמידי הותיק מה"ו ברוך קאלאבני ועוד ישבתי באופנים שוני' ואין להאריך:

שמעון התימני אומר אשה שיש בה הוי'. עיי' מכות ט"ו ע"א דבתחלה הוה בעי למימר ולו תהי' לאשה דמוציא שם רע אייתר ובאם אינו ענין אתי' לנתק לאו דאונס ע"ש ולבסוף מסיק רבא וכן ר' יוחנן דנתוקי לאווי אתי' מכל ימיו ואייתר ולו חהי' דמוציא שם רע ולא נמצא שום תי' בזה בש"ס. ובירושלמי דפרקין הלכה וי"ו פליגי בהו ר' ירמי' בשם ר"ל ס"ל דאתי' למילף מיני' מה מוציא שם רע ע"כ מיירי באשה המותרת שבודאי לא נשא תחלה אשה האסורה לו ה"נ במותרת לו ור' זעירא מפיק לקרא לכס"ד דמכות הנ"ל לנתוקי לאוי ע"ש. ולכאורה ר"ל וזעירא לטעמי' אזלי דבר"פ בירושלמי מפיק ר"ל ריבוי מבתולות הבתולות ריבה ור' זעירא פליג ומפיק לי' מדתני דבי חזקי' ואם מאן ימאן א' מיאון אבי' וא' מיאון השמים ע"ש וי"ל לר"ל סד"א דקרא הבתולו' מרבה נמי להיתר לישא את הפסולו' אצטריך גז"ש ממוציא שם רע שאסור לישא אותן וריבוי' לא אתי' אלא לשלם קנס ולר' זעירא יליף לי' מימאן מיאון שמים והתם ה"א כתי' דמיאון שמי' ליתנו לו רק כסף ישקול א"כ מה"ת להתיר שישא את הפסולו' ולא איצטרך קרא דמוציא שם רע אלא לנתוקי ללאוי. ולכאורה נראה דהאי תנא דברייתא דשמעון התימני ודבן מנסיא לית לי' כלל שום דרשא דנערה ודבתולו' ורק שמעון לית לי' גז"ש ממוציא ש"ר דאיצטרך קרא לאנתוקי ללאו. וא"כ מולו תהי' לא ממעטי' אלא לית בה הוי' כמשמעות לשון תהי' בכל מקום אבל אינו ראוי לקיימה נהי מסברא נדע דלא הותרה לו כדלקמן משום דאי אמרה לא בעינא ליכא מצוה מ"מ משו"ה לא תפסיד קנס שלה כיון שאמרה לא בעינא לי'. ור"ש בן מנסי' אית לי' גז"ש ממוציא שם רע והתם אפי' אינה ראוי' לקיימה נמי דהרי בודאי לא נשא בתחלה אשה האסורה לו ומשו"ה פוטר מקנס אפי' אינה ראוי' לקיימה: