חידושי חתם סופר על גיטין ז:

שוב אין מראין לו סי' עניות. ע"ד הלצי אמרתי כי סימני עשירות מקמצין וסי' עניות ההיפך לב רחב ופזרון אלא שמצטער שאינו יכול וכל זה ממעשה יצר הרע שמקמץ לב העשיר שלא יעשה צדקה ויאבד עולמו. ומניח להעני רוחב לבו כדי שיצטער בעוה"ז לכל הפחות. אמנם כשעושה צדקה אזי היצה"ר ממיתו ומדיחו להיות קמצן כמו העשיר ונמצא שוב אין מראין לו סי' עניות:

מימינו למזרח הדרך וכו' בתוספתא הגי' בהיפך מימינו למזרח טהורה וכו' ולפי גיר' שלפנינו ברש"י שעכו בקצה מזרחית צפונית א"כ ק' קצת גירסת התוספתא שא"כ יהי' מזרח הדרך שהוא שלא כנגד ריבוע של א"י יש לו דין א"י ושמאל הדרך שהוא נגד ריבוע של א"י יהיה דין חוץ לארץ אבל באמת צור נדפס בטעות והדבר ידוע כי עכו במקוצע מערבית צפונית של כיבוש עולי בבל ושיירות מצויים כעת מהתם להכא וכ"כ בס' כפתור ופרח פי"א וכ"כ תוי"ט פ"א מחלה וא"כ על הגי' שלפנינו קשה כנ"ל וגי' תוס' ע"ש וק"ל:

תני חדא המביא גט בספינה כל האי סוגי' ודלקמן בנסין שבים ידוע הי' להם דגמירי ושכיחים אבל אם יש להם דין חו"ל צ"ל משום שלא תחלוק בחו"ל ולא דמי לבבל דמפורסמת בפני עצמה כמ"ש חי' ר"ן לעיל:

עציץ נקוב. עיין שבת צ"ה ע"ב וכתבתי שם בחי' וז"ל מכאן הקשו תוס' אפירש"י בפ"ק דגיטין והמדקדקים בלשונו יראה דלק"מ דרש"י מדקדק שם דוקא בעומד על הקרקע אבל בעומד באויר שפיר בעי נקיבה. ומיושבים כל קושי' תוס' שם ובמנחות עכ"ל שם בחידושי: