חידושי חתם סופר על גיטין סז:

אמר לעשרה. עמ"ש בזה לעיל ד"ה כתובו כתב ידן הוא שייך לכאן:

כתובו כל חד מינכון. בפי' המשנה משמע דהשתא בתר דתקינו לומר כל חד מינכון אי לא אמר הכי ואמר סתם כתובו ה"ל כאלו כולכם וצריכים כולם לחתום משום תנאי. ואי אוסיף ואומר להדיא כתובו כולכם צריכין לחתום כולם משום עדים עיין לעיל י"ח ע"ב. והנה נהי דלא קיי"ל בפוסקים הכי ובחיבורו לא פסק רמב"ם כן אלא אפי' אחר התקנה אם אמר סתם כתבו לא הוה כולכם מ"מ י"ל אי מנה בין כולם בין מקצתם הוה מילתא יתירתא והוה כמו כולכם ומיושב פסק הרמב"ם וע' טוש"ע כסי' ק"כ:

ברוך אל רועי עד כה עזרני בפרק שביעי הוא יעמוד לימני בחידושי פרק שמיני:

מי שאחזו קורדייקוס וכו' לא אמר כלום. בטור הוסיף אפי' אחר שיתרפא אין כותבין וכ' ב"י שכן יש להוכיח מדבר ר' יוחנן ע"ש נ"ל דהו"מ לפרש לא אמר כלום בחליו אבל אח"כ כותבים ונותנים להבעל ואם יתן איגלאי מילתא למפרע דדעתיה צלותא הוה בי' דה"א קורדייקוס אין כל הזמנים שוים אצלו ואין כל בעלי קורדייקוס שוים וא"כ לאחר שיתרפא אעפ"י שאינו אומר כתבו מ"מ כותבים על ציווי הראשונה והוא יתן הגט לאשתו. ובסיפא כשאמר כשהוא ברי כתבו וחוזר בו בחליו אז לא אמרינן ונותנים לאלתר כריש לקיש ולא ניחוש שמא הוא בדעתא צלותא בשעת חזרה אין חוששין לכך כיון דבא לחזור ממה שאמר בתחילה. אבל ברישא ה"א דכותבים לאחר שיתרפא קמ"ל הטור דאפי' אחר שיתרפא אין כותבים אם אינו אומר בפירוש כתבו וזה נלמד מר' יוחנן דס"ל לא אמר כלום דסיפא מיירי אחר שישתפה א"כ ברישא נמי לא אמר כלום אפילו שישתפה ועיין לקמן בשמעתין אי"ה:

נשתתק. פירש"י לא אאחזו קורדייקוס קאי אלא מחמת חולי. פי' דהוה סד"א אלעיל קאי אם מחמת יין אוחזו קורדייקוס היינו רישא אך אם רק מחמת היין אז בודקין אותו קמ"ל רישא דלאו אשותה יין קאי אלא ברי ש מחמת פגע חולי שפגע בו עתה בזו רגע ש פתאום ואין אנו יודעים אם החולי הזה הפגיע גם מוחו ושכלו ע"כ בודקין אותו. ואין כוונת רש"י ש בתוך חוליו דבברי איירי אלא מחמת חולי ולא מתוך חולי אלא מחמת שום חולי שקפץ עליו פתאום בלי שתיית יין ותימה על פנ"י שלא עמד בזה: