חידושי חתם סופר על גיטין יח.

הנהו קלא אית להו. מה ששייך לתוס' דהכא כבר כתבתי לעיל בשמעתין ע"ש:

והלכתא משעת כתיבה. כבר הזכרתי לעיל דרמב"ם רפ"ח מהל' גירושין ס"ל דלא אמרינן בגט זמנו של שטר מוכיח עליו ודלא כרבותינו לקמן ע"ו ע"ב. וכתב כ"מ משום דגט צריך זמן דאי לאו הכי פסול וק' עליו א"כ מה יענו רבותינו. ונלע"ד דודאי משום פירי ובת אחותו הוה סגי' בשבוע שבת וחדש דכשר אפי' לכתחלה ומדפרט היום נימא זמנו מוכיח עליו אך י"ל שצריך זמן לידע מתי מונין להבחנה ותינח למאי דפסק רמב"ם כמ"ד מונין לגיטין משעת כתיבה. אך רבותינו אפשר ס"ל משעת נתינה ע"כ לא צריך זמן היום ומוכיח עליו ומשו"ה התירוהו לינשא. ולפ"ז לקמן ע"ו ע"ב אמר שמואל מאן רבותינו ב"ד דשרו משחא מ"מ לי' לא ס"ל כותי' דהרי איהו ס"ל משעת כתיבה:

עסוקים באותו ענין. הקשה שער המלך מלקמן פ"ז ע"א מאי ארי' משום טופס תיפוק לי' דהוה נכתב ביום וכו' ומאי קושיין הא נפקא מיניה ב ע"ש. ודבריו תמוהים מאי שייך הרי הפסיקו בגט אחר בין כתיבת זה לחתימת עדיו ועד שהי' זמן זמנין בין זה לזה ולק"מ. ועוד הקשה הא לרשב"א נפקא מיניה משום נכתב ביום וכו' סגי להכשירו למסרו ע"י שליח משא"כ משום טופס וצע"ג: