חידושי חתם סופר על חולין פב

שבח ותהלה לראשון ואין שני אשר עזרני בחידושי פרק שני.

ס"פ השוחט. אמר ר' יוחנן ל"ש אלא שאינו מחוייב חטאת וכו' פירש"י דמי שבא לידו דבר עבירה בשוגג אינו מחפה עליו כדי שיתבייש ויתכפר לו עכ"ל והקשה מג"א בהלכ' יה"כ הא אמרינן חציף עלי מאן דמפרש חטאי' וילפינן מדכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וחטאה הוא שוגג ואחז"ל מ"ט לא חילקה תורה מקום בין חטאת לעולה שלא לבייש עוברי עבירה וחטאת שוגג הוא. ולפע"ד י"ל דבר"פ כלל גדול פליגי ר' יוחנן ור"ל ולר' יוחנן כיון ששגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו חייב חטאת נמצא לר' יוחנן יש לפרש נשוי פשע כסוי חטאה היינו שהזיד בלאו לא יגלה המזיד שבשוגג ההוא אבל השוגג מגלה כי היכי דליהוי כפרה ובלבד שלא יחצוף לאמור הזדתי בלאו אבל לעולם יפרסם ששגג וא"ש פרש"י דהכא אליבא דר' יוחנן דהוא מרא דשמעתין:

בעזרת ראשון ואין שני. סיימנו פרק שני: הוא ירום קרני וראשי. בפרק שלישי: יהוה עליון נורא בנוראותיו, אבינו אב הרחמן במידותיו: הוא יורנו יושר אורחותיו, דת תורתו יושרי נכוחותיו: ויטעמנו מנועם דבש מתיקותיו, נבשר בקהל רב צדקותיו: הקל נא עול נושא אלומותיו, יפיצו חוצה מעיני חכמותיו: בעסקנו בפרק אלו טריפות והלכותיו: