חידושי חתם סופר על חולין רנו

מן הבהמה מקצת בהמה וכו' לפ"ז דרשינן מהאי קרא ב' דרשות א' לרבות אפי' מקצת מן הבהמה היינו אבר א' נמי מטמא. ודרשינן נמי למעט דטריפה אינה מטמא. ובירושלמי פ"ב דשקלים מקשה על כיוצא בזה בדרשא דמן הצאן ע"ש:

ארכובה עיין לעיל נ"ה ע"ב עור בית הפרסות בלשון יחיד אנו שונה ע"ש והומ"ל דפליגו בפלוגתא דהני תנאי ע"ש וק"ל:

תני' נמי גבי שרצים וכו' פירש"י דבשרצים נמי אמה"ח אסור אין הכוונה אסור לב"נ דבהדיא אמרינן בסנהדרין נ"ט ע"ב אך למעט אמה"ח דשרצים. אך הכוונה דאמה"ח מן השרץ מטמא. אלא לא ידעתי היכי רמיזא דמבהמה לא אתי' דמה לבהמה שמטמא במשא. ומדאצטריך במותם לא אתי' דהא איצטריך קרא למטמא לח כיבש כמ"ש תוס' לעיל ע"ד ע"א ד"ה תרי וכו' וצ"ל דאיכא שום קרא ועמ"ש תוס' לקמן קכ"ט ע"ד ד"ה כזית וכו':