חידושי חתם סופר על חולין קסז

כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך לעיל י"ו ע"ב דרשינן מזה להתיר בשר תאוה. כשירחיב גבול כל ישראל היינו שיכנסו לא"י ולא מיירי מהרחבת גבול של יחיד שלא יאכל בשר אלא בהרחבת גבולו של עצמו דלא מיירי מזה. ונ"ל דהאי תנא דשמעתין ס"ל דלא מיקרי הרחבת גבול כ"א לע"ל כדכתיב בפ' מסעי כי ירחיב ה' את גבולך ויספת לך שלש ערים ע"ש וכבר הרגיש הרמב"ן בזה וכ' שאין ב' הרחבת גבולים דומים זה לזה ע"ש האי תנא דשמעתין ס"ל דהאי קרא לא מיירי מהרחבת גבול א"י ולא בא להתיר בשר תאוה אלא מיירי מדרך ארץ מהרחבת גבול של כל אדם ובדרוש הארכתי בזה:

יקח לפסו לטרא ירק וכו' מ"ש תוס' בשם מדרש היינו דמייתי רש"י פ' פנחס גבי פרי החג דפוחת והולך ולפי הנמשל דפרי החג דפוחת א' בכל יום משמע גם המשל היא בכה"ג דביום ראשון מאכיל להאורח קטניות ובשר ודגים ואוזים ותרנגולים ביום שני פוחת א' מהם היינו ואוזים ותרנגולים ומעמידו על הקטניות בשר ודגים ביום השלישי פוחת הדגים ומעמידו על קטניות ובשר וביום הרביעי פוחת גם הבשר ומעמידו על קטניות ואז הוה הנמשל דומה לו ולא ק' כל כך ק' תוס' ואין הכרח לומר דדגים היו ביוקר יותר מבשר וק"ל:

צריכין אנו לחוש לדברי הזקן. י"ל עפ"י מ"ש רמב"ם בפי' המשנה ספ"ק דברכות אמתניתין דארב"ע הרי אני כבן שבעים שנה וז"ל כי לא הי' בן שבעים אלא צעיר לימים היו והיו מרבה לשנותו וללמוד ולקרותו יום ולילה עד שתשש כחו ונזרקה בו שיבה עכ"ל והיינו דאמר רב ראב"ע שנזדקן מרוב חולשה ואפ"ה אמר שמי שאין לו מאה מנה לא ישפתו לו קדירה בכל יום ור' יוחנן פליג דוקא משפחת בריאים אבל כגון אנו היינו ר' יוחנן שאמר מעלות ומורדת שבטברי' הם הזקנוני ע"כ מי שיש לו פרוטה מריצה לחנוני: