חידושי חתם סופר על בבא מציעא עב.

שטר שכתוב בו ריבית כו' ולא את הריבית. יל"ד למאי הלכתא אשמועי' דאינו גובה הריבית וי"ל דאי עבר וגבה אבק ריבית א"נ ר"ק למ"ד אינה יוצאה בדיינין ויש לו שטר אחר על זה הלוה אינו גובה כשיעור הריבית שגבה ממנו שלא כדין אע"ג דמדינא קיי"ל כר"א לעיל אין מחשבי' משטר לשטר מ"מ משום קנסא אינו גובה בשטר שלו כשיעור הריבית שגבה באידך שטרא ולפ"ז רבנן מודה לר"מ בריבי' ולא פליגי אלא בקרן וצ"ע:

במאי קמיפלגי ר"מ סבר קנס' כו'. ק' מנ"ל דלמא בכולל ריבי' עם הקרן קמפלגי וגזר ר"מ ריבית אטו קרן ורבנן לא גזרו והלכה כר"מ בגזרותיו וקמ"ל כוותי' במוקדם דגזרי' זמן שני אטו ראשון ומנ"ל דפליגי בקנסא ומזה נראה ראי' לדיעה דמייתי רמ"א סי' נ"ב דבכולל קרן עם הריבי' קנסא איכא לכ"ע משום דהקרן מסייעא לגבי' הריבי' ה"ל כמו דקנסו גופן אטו שבחן משום דגופן מזיק לי' וה"נ הקרן מזיק לי' ולכ"ע קנסי' ולא צריך גזירה ונ"מ אפי' לוה מודה לא יהיבנ' לי' משום קנסא ואפי' רבנן מודו וע"כ בריבי' מפורש פליגא ומשום קנסא ולא משום גזירה. שוב מצאתי שעל דרך הזה דרך בתומים ע"ש:

נהי דלא גבו מזמן ראשון. הק' מוז"ה במהרשש"ך דלמא מיירי באופן שהיו עדים פסולים דלא טעו בשנות המלך ולא היו אנוסים מחמת נפשות ולק"מ דא"כ אמאי תלי בשטרו' שהם פסולים הל"ל עדים החתומים על שט"ח מוקדמי' פסולי' ומדנקט שט"ח מוקדמי' פסולי' משמע שהשטר פסול אע"ג דהעדים כשרי' וק"ל:

ומה שנדחקו התו' והראשונים בזה לכאור' י"ל בפשיטות שהעדי' כשרים כגון שלאחר שפרע שטרו חזר ולוה בו ומסרו בפני עידי מסירה מחדש דליכא משום נמחל שעבודו כדעת המרדכי ומ"מ משום מוקדם פסול וכמ"ש הרא"ש בנדרים כ"ז ב' ע"ש והעדים כשרים דלא עשו דבר רע מיהו לזה י"ל דעכ"פ לר"ל תיקשי דמוקי כר"מ ור"מ לי"ל עידי מסירה כרתי אך הא ק' מאי פריך ש"ס לר' יוחנן לימא משום לא ניתן לכתב דלמא משום הנ"ל דניתן לכתב ומ"מ פסול משום שמא יגבה מזמן ראשון וי"ל דה"נ לא ניתן למסור דכי היכי דכתיבה פסולה שלא ניתן לכתוב אינה גורם שיעבוד ה"נ מסירה שלא כדין אינו עושה שיעבוד וק"ל: