חידושי חתם סופר על בבא בתרא נז:

בשותפים עסקי' מ"ש תוס' דנחית לכולי' או לפלגא. פי' אי טעון שמקום ההעמדה היא שלו ושאר החצר נשאר בשותפו' שוה בשוה היינו נחית לכולי'. ואי טעון אני קניתי מקום ההעמדה שבמזרח ולעומת זה לקחתי לך מקום כיוצא בזה במערב היינו נחית לפלגא. וק"ל. אך דברי מהרש"א אינם מובנים מ"ש דבאין בו דין חלוקה לא קפדי דברי תימה הם. אטו משום קפדי ולא קפדי אתאינן עלה לעיל דודאי קפדי אלא דאמרי' כיון שלא יכלו לחלוק המקום. חלקו הזמן שזה ישתמש ג' שנים או ד' ואח"כ ישמש זה זמן כיוצא בו ומשו"ה אין לו חזקה אבל אי לא חלקו בזמן י"ל קפדי ומשו"ה אסור במודר הנאה וצ"ע:

אסורים ליכנס לחצר עיי' תוס' ד"ה אסור וכו' וכוונתם מבואר דכשאין בו דין חלוקה נמצא כל פסיעה ופסיעה נכנס חציו לתוך של עצמו וחציו לתוך של חברו המשועבד לו לדריסה ואותו השיעבוד מופקע ע"י קונם כמו משכיר בית לחברו. אך כל זה אי נימא אהעמדה קפדי והא דאינו יכול למחות דריסת רגל משום שמשועבד לו א"כ אתי קונם ומפקיע אותו השיעבוד. אך אי נימא אפי' במה שאינם משועבדי' זה לזה לא קפדי אהעמדה א"כ לא חל קונמו' עלה כלל דהשתא קיימי' אי ויתור מותר א"כ אמאי אסור לכנס אע"כ קפדי ובלא קונם נמי הא דאינו יכול למחות דריסת רגלו משום דמשועבד לזה ואתי קונמו' ומפקיע ופשיט:

שולחן של ת"ח כיצד ב' שלישי גדיל. פי' עיקור שלחנו והנאתו בעה"ז הוא שליש א' גלאי מה שנגלה ממנו להחזיק גופו ולהחיות עצמו לגמול חסד עם הדין אכסני'. אמנם ב' שלישי גדיל תורה ותפלה כדאי' פ' בני העיר דתרווי' נקרא גדיל יגדיל תורה ויאדיר והגדולות אשר עשה אלישע ברחמי עביד ע"ש והיינו ב' שלישי גדיל משא"כ שולחן של עמי הארץ אוכל על מנת לאכול והי' כזה יום מחר והיינו קדירות מקיפו' אותו ודומה למדורה להבעיר אש יצה"ר ולבעוט מתוך אכילה ושתי' ובטן מלאה וכ' רשב"ם שעכ"פ באמצעו יש קצת גדיל היינו ברה"מ על שולחנו. ואמר בשולחן של ת"ח שטבעתו שהשולחן תלוי בו מבפנים או מבחוץ היינו שפרנסתו מעצמו היינו מבפנים או מבחוץ והא בלית לי' ינוקא רק הוא בעצמו כן עשה הלל משתכר בטערפיק ונדחק ביגיע כפו ולא פנה חוץ להזמין לו פרנסה והיינו בדלית לי' ינוקא. אך בדאית לי' ינוקא ורוצה לגדלם לתורה ועבודה א"א בזה אלא טבעתו מבחוץ. והא דאית שמעו' כשמעון אחי עזרי' והא ביממא פי' שאותו הנותן נותנו בעין יפה ושמח שזכה לכך כדכתי' שמח זבולן בצאתך שזכית שיששכר באהליך אבל אי נותן בעין רע ות"ח שנהנה ממנו מתבייש כסומך על שולחן אחרי' שהעולם חשך בעדו והיינו בליליא לא יקבע טבעתו בחוץ אלא יפשוט נבלה בשוק ולא יצטריך ללחום לחם רע עין: