חידושי חתם סופר על בבא בתרא נב:

במה דברי' אמורי' בחזקה שיש עמה טענה פירשב"ם בד"א דבעי' ג' שנים. ולרשב"ם ניחא דלא פריך מיד אמתני' כמה כל שהוא דמצינן למימר דקאי אזמן כ"ש דלא בעי' שיהי' נעל וגדר ג' שנים רק זמן מועט. אך ברייתא דלוי דלא מיירי מזמן ג"ש ותני כ"ש פריך שפיר כמה כ"ש. אמנם בשיטה מקובצת מפרש בד"א אבעל ואשה ובן ואב אבל נותן מתנה וכו' כשהם מקבלי מתנה זה מזה יש להם חזקה ע"י נעל וגדר וכו' ולפי' זו מוכח דלא כהרא"ש פ' הזורק דתיחוד איהו ותפתח דאשה לגבי בעלה שרגילה לשמור בית בעלה לא סגי בנעילה בלי שתפתח ג"כ ומתני' דקתני נעל סתם אעלמא קאי. ולהנ"ל אדרבא משנתינו קאי אאשה ואבן שרגילי' לסגור חדרי בית בעליהם ואפ"ה תנן נעל סתם בלי פתיחה. אע"ג דנימוק"י מפרש נעל כ"ש היינו שפותח מיד היינו אם ירצה יכול לפתוח וסגי בכ"ש כמו גדר סגי בכ"ש אבל לא שצריך לפתוח מיד אע"כ דלא כהנ"ל וק"ל:

בפניו כ' רשב"ם במתני' לא גרס בפניו וכו' ותוס' הקשו בד"ה נעל וכו' ע"ש ובהגה' מועטת יש ליישב פירשב"ם והאי תיבת גרס ט"ס וצ"ל במתני' לא תנן בפניו וכו' והכי קאמר רשב"ם הא דלא תנן במתני' בפניו לא מצי למיפשט מיני' דבמתנה לא בעי חזק וקני די"ל משו"ה לא תני לי' במתני' משום נכסי הגר וק"ל: