חידושי חתם סופר על בבא בתרא מב:

אבוה דשמואל ולוי תני שותף וכו' בקרקע י"ל הסברא כך השתא שותף שבודאי אין לו בו אלא החצי ואפ"ה אכלה כלה והי' לנו לומר יש לו חזקה כדלקמן מ"ז ע"ב עד השתא פלגא והשתא כולה ואפ"ה אין לו חזקה. מכ"ש אומן שיש לומר שכולו בתורת אומנו' ירד לתוך הקרקע. וכ"כ סברא זו בשיטה מקובצת. אך רשב"ם פי' לענין מטלטלי' דצריך לומר השתא שותף דודאי יש לו חלק בחצי הכלי ומה שבידו הוא שלו וא"א להוציאו מידו דהרי באמת עכ"פ פלגא שלו הוא ואפ"ה אמרי' אידך פלגא לחברו. מכש"כ אומן שיש לומר שאין בו כלום ונוציאנו מידו. ובזה ניחא לי דלא פריך ש"ס בעלמא דשמואל אדשמואל דקאמר מחזיקי' זע"ז והכא קאמר כיורד ברשו' דמי. וי"ל דהו"מ למימר הא דמחזיקי' במטלטלי' והא דכיורד ברשות בקרקע כיון שאין הטעמי' דקרקע ומטלעלי' שוים ליכא למירמא אהדדי. אבל השתא דתני אומן אין לו חזקה אבל שותף יש לו חזקה ואי ס"ד שותף דקרקע יש לו חזקה ה"ל למיתני גם שותף אע"כ כל שותף אין לו חזקה משו"ה רמי אהדדי:

שותף אין לו חזקה הא דלא פריך כדלקמן מ"ו ע"ב עד השתא פלגא והשתא כולה משום דפשיטא לש"ס דסתם שותפי' הם השותפי' כך לעולם בכל עניניהם. ואין עומד לחלוק לעולם וזה אוכל כמה שנים וזה אח"כ כמוהו. אבל אריס א"א להאכילו כל כך שנים דלמא יסלקנו בשנה האחרת או האריס יסלק עצמו מעבודת השדה משו"ה פריך ומוקי לי' באריסי בתי אבו' שאינו מסתלק לעולם:

כיורד ברשות דמי הקשיתי דלמא בשבח המגיע לכתפי' עמהרש"א והכוונה דאריס בתי אבו' תנן במתני' ותלי תני' בדתני' וכן נמי שנוטל בשבח המגיע לכתפי' סמך שמואל כיורד ברשות דאתמר בב"מ משמי' דרב ושמואל. אבל אריס שאינו בתי אבו' לא תני בשום מקום. משו"ה הקשו תוס' דלמא בשבח המגיע לכתפי'. מיהו למ"ש תוס' לקמן במסקנתם דהיורד ברשות דב"מ אינו נוטל אלא כקבלן ושותף נוטל כאריס ממש ובשבח המגיע לכתפים ודין זה עדיין לא נשמע בשום מקום א"כ ע"כ עיקור דברי שמואל לומר דאין לו חזקה כמו אריס דתנן במתני'. ומדשני בלישני' כיורד ברשו' רמוז אגב אורחי' דין שבח המגיע לכתפי'. אע"ג דלא תני לי' בשום מקום ויותר לפמ"ש רמב"ן בכוונת רשב"ם דנוטל בפירות גמורי' יותר מאריסי העיר ע"ש וזה דין חדש בודאי:

הא והא דנחית לכולי' י"ל רבינא ס"ל כדלעיל י"ג ע"ב הא דרב יהודה דשמואל הוא וכו'. דס"ל לשמואל אית דינא דגוד או איגוד בשדה שאין בו דין חלוקה ומשו"ה כיון דאכל כולי' אמרי' מסתמא זבני' מיני' ואמר לי' גוד או איגוד דהא בשמעתין רמי לי' לרב יהודה אדשמואל רבי'. ומהתמיה דלא תירץ רב יהודה בעצמו כדתירץ רבינא אליבי' ודחיק לחלק בין כולי' לפלגא דאיכא סברא להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מסיימא והוא דוחק. ואולי משום דשותפי' שקנו מעיקרא ע"ד שותפי' לית דינא דגוד או איגוד עמ"ש הרא"ש פ"ק סי' נ"א ע"ש. ומלשון תוס' הרא"ש בשיטה מקובצת משמע דלמסקנא לא איירי שמואל אלא משבח המגיע לכתפי' ולא מחזקה וכק' תוס'. וי"ל היינו ר"נ לשיטתו דלית דינא דגוד או איגוד ע"כ מוקי לדשמואל במילי אחרינא בשבח המגיע לכתפי' וק"ל: