חידושי חתם סופר על בבא בתרא לו:

כל שיבא ושיבא דכרבא ליעול בי' מסידור ש"ע סי' קמ"א סעי' ח' וסעי' ע' משמע דבונה חרבתו פשיטא לי' טפי דכל שיבא דבנין ליעול בי' מניר דכל שיבא דכרבא וכו'. ונ"ל היינו טעמא דבבנין י"ל המערער שתיק כולי האי משום שלא עלה על דעתו שזה הבונה בונה ע"ד שיהי' שלו אלא כיון שהוא חורבא הוא בונה אותה. ולבסוף כשיצטרכו הבעלי' הרי יתנו לו יציאותיו ואינו מפסיד וביני לביני הוא ידור בתוכו. ומשו"ה לא מיחה. אבל כשרואהו חורש שדהו ע"כ על דעת שהוא שלו חורשו דאל"ה שמא יוציאהו זה אחר דכריב טרם שיזרענו ויניחנו בור ולא ישלם לו אפי' שכר טרחתו. אע"כ שהוא חורש ע"ד שהוא שלו וה"ל למחות והיינו דקאמר לא עביד אינש דכריבא לי' לארעי' ושתיק קמ"ל אפ"ה אמר כל שיבא דכרבא ליעול בי'. אבל בונה חרבתו פשיט טפי והפוסקי' למדו בנין חורבן מקו' דכרבא וא"ש סידור ש"ע ועסמ"ע סקי"ד: ממטע יוד לבי' סאה. כ' תוס' ולרשב"א נראה ליישב וכו' שעומדין ליעקור וכו' הקשה בתומי' סס"י קמ"א הא לקמן בד"ה ממטע וכו' כ' תוס' ושמא יש לחלק בין מכר לחזקה וכו' ודרך בני אדם אין להרחיק יותר מי"ו אמה וכו' ע"ש וא"כ איך כ' רשב"א דלמיעקור קאי והוא פלאי לכאורה. ולפע"ד נהי דדרך ליטע בתוך שיעור יניקה מ"מ הכא דמיירי דלא אפיקו הא קמן דקרקע זו אינה סובלת מטע רצופי'. בודאי אי הי' נטועי' רק עשרה לבית סאה לא הי' עומדי' למיעקר אע"ג דלא אפיקו אלא מקרה הוא. אבל כיון שנטועי' בתוך שיעור יניקה של זה בזה ולא אפיקו בודאי סתמי למיעקור קאי ולק"מ לכאורה:

באמת לרשב"ם לק"מ ק' תוס' דס"ל לקמן דהלכה כנהרדעי ורבא שהקשה מאספסתא מילתא בעלמא קאמר או דנהרדעי אפי' יוד לבית סאה הוה רצופי' ופליג רבא והילכתא כרבא אבל טפי מעשרה לכ"ע לא הוה חזקה. וא"כ להרשב"ם לא צריכי' לתי' רשב"א שבתוס' כלל וק"ל. ולא כתבתי אלא לפמ"ש תוס' אליבא דרשב"ם:

אך הרשב"ם הא מייתי דברי ר"ח דמיירי בבנות שוח דדרכן כך דלא למיפק וליתי' להנ"ל והדרי' ק' לדוכתא. אמנם נ"ל דרשב"ם לא יפרש דהני בנות שוח חנטו כדעת תוס' ד"ה היכא דא"כ תיקשי ק' תוס' הא בעי' בעידנא דאיתי' להא פירי וכו' ותי' תוס' דוחק. גם א"א לפרש דבנות שוח אינם חונטי' כלל עד שנה ג' דתיקשי ק' תוס' בכור' ח' ע"א. אע"כ כל בנות שוח חונטי' מיד ונגמרי' אחר ג' שנים ואמרי' בירושלמי פ"ג דשקלי' דחנט באילן הוה כעיבור בבהמה וא"ש ש"ס דבכורו' אך בשמעתין מיירי דלא אפיקו אפי' חנט מ"מ לא תיקשי אפי באלף שנים לא יארע כך דאותו שילקו בשנה זו לא ילקו בשנה זו דשאני בנו' שוח שדרכן כך דעשרה חונטי' בשנה זו ואינך מוציאי' פירות ובשנה שאלו מוצאי' פירות חונטי' אחרי' ודרכן בחליפי'. א"כ גם לקוי שדפון שלהם יארע בחליפו' שנה בשנה ואין כאן תימה אבל לעולם ע"י ליקוי ושינוי מיירי גם לר"ח וא"כ י"ל למיעקר קאי וכמ"ש לעיל וא"ש וק"ל: