חידושי חתם סופר על בבא בתרא לג.

אוקמי' בידי' יש לעיי' לפירשב"ם דאודי לי' ממש א"כ מאי אוקמי בידי' דקאמר מה צריך לאוקמו' בידי' בדינא דר"ח פשיטא כיון דאודי לי' יכנס הוא לתוך קרקעו וי"ל דאידך אודי לי' שהוא קרוב אבל סבר הי' זה כיון שכבר זכה ע"י אלים גבר כבר נתיאש רב אידי מקרקעו וקנאה ביאוש ואתא לקמי' דר"ח ואוקמי' בידי' דרב זביד דאין קרקע ניקני' ביאוש לשיטת רשב"ם לקמן מ"ד ע"א ובתוס' ד"ה דוקא וכו' ועיי' היטב בתוס' ר"פ לולב הגזול. והא סבור ר"ח דעכ"פ הפירו' קנה ביאוש ופליגי עליו אביי ורבא. כנ"ל לשיטת רשב"ם. ולהתוס' שלא הודה לו שהוא קרוב טפי רק מרצונו נתן לו צ"ל הא דאוקמי' ר"ח בידי דרב זביד פי' בלי שטר מתנה ממנו כי שפט ר"ח מסתמא כיון שמרצונו נותן לו יודע בעצמו האמת שר"ז קרוב טפי. ולא בעי שטר מתנה ממנו. ומ"מ לא סמוך על ס' זו להוציא הפירות שכבר אכל ואביי ורבא ס"ל להוציא הפירות:

ועיי' שיטת ר"ח שבתוס' ועיי' שיטת חי' רמב"ן והוא מילתא אחריתי משיטת ר"ח. אלא שרב אידי הי' בודאי בן אחיו של מת וההוא גברא הי' ספק בן אחיו אביו ואין לו שום חלק במקום רב אידי וספק ג"כ בן אחיו ויש לו החצי. וגם רב אידי מסופק בהא אך כיון דלרב אידי יש לו בודאי החצי בנכסי' ואידך ס' אם יש לו כלל מוקמי' בידי דרב אידי כמו ספק ויבם ועמ"ש תוס' ריש מס' ב"מ ד"ה זה נוטל רביע וק"ל: