חידושי חתם סופר על עבודה זרה סא.

המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו וכו' עיין לשון רמב"ם פי"ג ממ"א הל' ה' אשר ז"ל הי' יין זה הטהור מונח ברה"ר או בבית הפתוח לרה"ר וישראל הולכים ושבים מותר שעדיין לא נכנס לרשות הגוי עכ"ל לשון זה שעדיין לא נכנס לרשות הגוי הוא יתר ואין לו מובן אשר ע"כ נ"ל דהרמב"ם דקדק בלשון משנתינו תנן ונותנו ברשות הגוי משמע שטיהרו חוץ לרשותו של גוי והדר נותנו לרשותו ואלו בברייתא בגמ' תני' סתם המטהר יינו ברשותו של גוי משמע מעיקרא הי' ברשותו של גוי ע"כ ס"ל לרמב"ם לחלק במטהר יינו ברשותו של גוי נקרא עליו שם יין גוי לא מהני מפתח וחותם ולא פתח פתוח לרה"ר כיון שנקרא עליו שם יינו של גוי, אבל המטהר יינו של גוי חוץ לביתו ומונח ברה"ר אינו בכלל יין גוי ומהני מפתח וחותם ואפי' כשנותנו אח"כ בביתו של גוי כל זמן שפתח פתוח לרה"ר שישראלים מצויים או רוכלי' וחלון ודקל כל זמן שא' מהם מצוי עדיין לא נקרא יינו של גוי כיון שתחלת עשייתו לא הי' ברשותו של גוי וגם עתה עדיין עין ישראל קצת עליו ומהני מפתח וחותם ומזה מיירי משנתינו משו"ה תנן ונותנו ברשותו של גוי וק"ל:

בבית פתח פתוח לרה"ר עתוס' ר"ת הרבה להקשות אפירש"י והיינו לשיטת תוס' דס"ל לעיל ל"א ע"א ד"ה ותרוייהו וכו' דס"ל לר"א דהלכתא כוותי' סגי לי בחדא או מפתח או חותם וכן מפתח וחותם היינו או מפתח או חותם וכיון דס"ל לרש"י דמשנתינו בלא מפתח וחותם ר"ל אפי' חד מינייהו ליכא א"כ קשה קושיותיו של ר"ת אדרש"י אבל באמת ס"ל לר"א מפתח וחותם בעי' כדעת הרמב"ם וכמה פוסקים ונהי דמשנתינו מיירי בלא תרווייהו מפתח וחותם מדלא הוזכר כן במשנתינו כמ"ש הר"ן מכל מקום מפתח איכא וזה אין צריך להזכיר במשנתינו דאיכא מפתח דאטו בשופטני עסקי' שינוח יינו בלי מפתח וכן משמע מלשון רש"י לעיל ל"א ע"א ד"ה שייחד לו קרן זויות ע"ש וכן משמע להדי' מלשון רש"י ס' ע"ב ד"ה מותר אם יש לו מפתח או חותם וכו' ע"ש וכ"כ ריטב"א בשמעתין ע"ש רש"י ע"ש ומדאיירי משנתינו ביש מפתח א"כ צריך לזייף המפתח שוב לא קשה קושיות ר"ת, ולרש"י ג' דינים יש ביינו של ישראל או שכ' התקבלתי ומניח להוציא היין דהוה נמי יינו של ישראל ויש בזה ג' דינים אם מונח בביתו של ישראל אפי' גוי עומד בצד בורו מותר וכ' ריטב"א דהטעם כיון שצריך לשוח ולהשפיל עצמו שיגע ביין שבבור ומירתת בזה ולא נגע. ב' יינו של ישראל ברשות הגוי ואין פתח פתוח לרה"ר בעי מפתח וגם חותם. ג' אם פתח פתוח לרה"ר סגי במפתח בלי חותם. ולר"ת יינו של גוי או שיש לו מלוה עליו אעפ"י דמפתח וחותם לא מהני מ"מ פתח פתוח לרה"ר מהני ועיי' בר"ן שיטת הראב"ד דביינו של גוי סגי כשהחדר שהיין בתוכו פתחו פתוח לרה"ר שא"א לגוי לזייף המפתח ולכנס אא"כ עומד ברה"ר ופותח הפתח ונכנס וביינו של ישראל או שכ' התקבלתי ומניחו להוציאו סגי בפתח החדר פתוח למבוי אפי' שאינו רה"ר גמור ובהא מיירי בסיפא:

אין השומר צריך להיות יושב ומשמר והיינו ישראל דר בתוכו דקתני בברייתא דהרי זה הדר איננו יושב ומשמר אלא יוצא ונכנס ולזה נתכוון הרמב"ם פי"ז הל' ד' דאותו הדר היינו השומר היוצא ונכנס וראב"ד הבין דצריך תרתי דר בתוכו וגם שומר ע"כ השיג וליתא ע"ש:

ברוך אתה אל רועי, אשר עזרתני בפרק רביעי, כבודי ומרים ראשי יהי' עמדי. בחידושי פרק חמישי: