חידושי אגדות על זבחים קיג:

ברותחין קלקלו וברותחין נידונו כו'. בפרק חלק יבואר:

בשלמא לדידי דאמינא לא ירד מבול לא"י מש"ה הוי חרבה וכו'. יהיה פירוש הכתוב דאפי' בחרבה דהייע בא"י מתו ע"י הבלא וק"ל:

מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים וכו'. שהם היו במקום שלא היה חרבה מעיקרא וצ"ל דלא היו נמי המים רותחין אלא במקום שהיה חרבה מעיקרא דאל"כ למה לא נמלגו הדגים ברותחין כדפריך לקמן גבי ראם וק"ל:

לדידי חזי לי אורזילא דימא וכו'. כתבו התוס' ר"ת גרס אורזילא דרימא פירוש עופר של ראם וכו' ע"ש. ודברי המאמר בכוונתו מבואר באגדות בחדושינו פרק הספינה:

והא קא סגיא תיבה וכו' פרש"י והלא היתה כו'. נראה דר"ל מגבוה לנמוך דקאמר היינו ע"י גלי הים אבל הא פשיטא דמשוו מיא בכ"מ כדאמרינן ביומא פ"ב וכי מיא שורי שורי הוי קיימי ועוד תיבה היכא סגיא וכו' ע"ש אבל דוחק לאוקמא סוגיא דהכא כר"י דס"ל במ"ר ט"ו אמה היו בהר וט"ו בבקעה ושורי וכו' ע"ש וק"ל:

עוג מלך הבשן היכא קאי וכו'. פירש"י ויבא הפליט כו' ומהכא משמע דבצדי תיבה קם עוג וניצול אבל רש"י במסכת נדה פ"ט פי' שברח לא"י עכ"ל והיינו למ"ד לא ירד המבול לא"י והא דלא מת בהבלא צ"ל דמחמת שהיה איש גדול כ"כ לא הויא ליה הבלא דא"י כמ"ש התוספות לגבי ראם אבל מסוגיא דהכא לא משמע כן אלא דאפילו לר"י ע"כ נצטננו לו צדי התיבה גם לא נמצא כן בפרק חלק שברח עוג לא"י. וכתבו התוס' למ"ד לא ירד מבול לא"י הכתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים תחת כל השמים כו' ע"ש באורך ע"פ ש"ר ודו"ק:

למה נקרא שמה מצולה וכו'. קרא דכתיב האומר לבבל מצולה לצולה חרבי וגו' וכתיב ההדסים אשר במצולה וגו' ע"ש שהיא עמוקה כמצולה ונצטללו וכו' ומ"ד שנער שמנערת עשיריה עיין פרש"י ועי"ל לפי שלא עלו בימי עזרא וכדאמרינן ביומא פ"ק אם חומה היא וגו' אם עשיתם עצמיכם כחומה ועליתם וכו' נמשלתם ככסף וכו' ע"ש וק"ל:

כל האוכל מעפרה של בבל כו'. מבואר בפרק ואלו קשרים: