חידושי אגדות על תמורה טו:

בטלו האשכולות איש שהכל בו כו' מפורש בסוף סוטה ע"ש:

שם ליבא דאימעט מיגמר כו' עיין פירש"י ותוס' ליבא דאימעט לענין אותן ששכחו שלא ידעו להחזירן וק"ק דלמאי איצטריך למימר דלבן אימעיט (דא"כ) [דא"נ] היו לבן כראשונים מחמת שכחה לא ידעי להחזירן כדקאמר לעיל וי"ל. ויש לדקדק בענינא מאי דקאמר מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה מכאן כו' למאי אי לענין שכחה הא הוה כבר בימי אבלו של משה ונראה דה"פ שהיו למדין תורה כמשה להבין דבר מתוך דבר וק"ל: