חידושי אגדות על סוטה ג:

בתחלה כו' שכינה שורה עם כ"א כו'. רש"י דקדק לפרש עם כ"א וא' בביתו נסתלקה מהם מלבא לביתם כו' דמשמע ליה דקאי אדלעיל דהוא מרא דשמעתין דזנותא בביתא כי קריא כו' דקודם חטא הזנות השכינה שורה בבית כל יחיד ויחיד והיא ברכת הבית כמ"ש בכל מקום אשר אזכיר גו' אבא אליך וברכתיך וההיפך בחטא הזנות בבית הוא סילוק שכינה מהם והוא שם י"ה המחבר איש ואשה כדלקמן ומייתי לה מקרא כי ה' מתהלך בקרב גו' ר"ל שדרך הילוך השכינה לבית כ"א וא' מתברך ביתו וההיפוך בסילוק שכינה כתיב ושב מאחריך. ורש"י שפי' לעיל גבי זנותא בביתא לפי שהיא מתעסקת בזנוניה כו' ולא משמרת ביתה ומפקרת של כו' עכ"ל לא הוה אצטריך ליה לפרושי הכי אלא דסילוק השכינה הוא סילוק ברכת הבית ומחריבו כו' כדקאמרינן הכא ודו"ק:

כל העושה מצוה אחת בעה"ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב כו' וכל העובר עבירה אחת בעה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין כו'. מהידוע כי מעשה אדם מוליד מלאכים כפי מעשיו הן לטובה הן לרעה ושינה לשונו לפי לשון הכתובים ולפי הענין עד"מ כי העושה מצוה יהיה הולך בשמחה ואין צריכה המצוה אלא להקדים לפניו להראות לו הדרך לשם אבל בעושה עבירה צריך המוליכו לכרכו וללפפו כי אינו הולך לשם מרצונו כדרך שמוליכין לגרדום שמוליכין אותו שלא לרצונו בע"כ וק"ל:

קשורה בו ככלב כו'. ר"ל שהעבירה דבוקה בו לעולם לפרסם חטאו בעוה"ז ויליף ליה מדכתיב לשכב אצלה ולא כתיב לשכב עמה כמו שכבה עמי וגו' ואמר עוד מיתורא דלהיות עמה שהיא קשורה בו עוד להיות עמו גם בגיהנם לעוה"ב וק"ל: