חידושי אגדות על סנהדרין קיג:

ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כל זמן שהרשעים כו'. לפי שנתן טעם שלא ידבק וגו' שכל זמן שהרשעים כו' דהיינו אותן רשעים שעוברין על החרם וקאמר מאן אינון רשעים שבכל דור שעוברין כל שעה החרם ואר"י גנבי הן הגנבים שנותנים בב"ה חרם על הגניבות והם עוברין גם על החרם ובזה מביאין חרון אף בעולם כדמסיים בהאי קרא ולא ידבק וגו' למען ישוב וגו' ומחרון אפו וגו'. ומייתי ת"ר רשע בא כו' צדיק בא לעולם כו'. יש לדקדק ששינה מיתת רשע ממיתת צדיק שאמר אבד רשע צדיק נפטר ובקרא דמייתי כתיב צדיק אבד ובסופיה דקרא נאסף צדיק ואנשי חסד נאספו לשון רבים והוא לפי שהרשע והוא הגנב מתוך שהולך אחר תאוות המותרות אם אין לו הוא גונב אמר בקרא דלעיל גבי רשע שהולך אחר תאוות המותרות שאמר אתיו ואקחה יין לשון יחיד ונסבאה שכר לשון רבים והוא כי דרך המתאוים לשתות בחבורה אם אין לו חבר אומר אני אקח לכם משלי בואו אלי ונסבאה יחד שכר הוא דרך שכרות ואמר והיה כזה יום מחר אמר שהוא מתאוה לשתות הרבה יותר מלאכול הרבה ע"פ מ"ש פ' מי שאחזו א"ל אשמדאי אמאי לא קבעי לי מלכא א"ל אנסיה משתיא שקל לבינתא אותבה אחברתה א"ל שלמה הכי אמר לכו אשקוהו ולמחר כו' א"ל אנסיה מיכליה א"ל שקל לבינתא אותבה אארעא א"ל הכי א"ל נגודו מיניה מיכלא וע"כ זה המבקש במותר התאות מבקש יותר בשתייה עם חבריו בשכרות כדי שיוכל לעשות כזה גם יום מחר משא"כ באכילה וז"ש גדול יותר מאד שהוא ודאי מגדיל בשתייה מאד יתר התאוה מה שלא יהיה לו כן באכילה ואמר שאלו המתאוים אין איש שם על לב מיתת הצדיק כי אומרים כי הצדיק אבד כמו הרשע שאבד ממש במיתתו ואמר שגם אנשי חסד שהם המתעסקים בקבורת הצדיק נאספו בביתו ואין מספידין אותו כראוי ואין מבין מיתת הצדיק כי מפני הרעה נאסף הצדיק דהיינו שנסתלק מן העולם ואינו אבד כמו הרשע. ואמר צדיק בא לעולם טובה כו'. כמ"ש זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו גו' מעצבון ידינו כמשמעו מקללת אדם בעצבון וגו' ממעשינו הוא מעונש מעשה דור המבול שע"י נשבע שלא יוסיף עוד ומסיים בזה לפי שכל פ' חלק מדבר בימות המשיח וגמול ועונש דלעתיד וזאת השבועה שהיא לנח היא לנו הוראה על ברית השבועה אשר עמנו שנאמר כי מי נח זאת לי אשר וגו' כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך ואז טובה באה לעולם כמ"ש צדיק ונושע וגו' ובכן בב"י א"ס:

סליק פרק חלק וסליקא לה מסכת סנהדרין