חידושי אגדות על ראש השנה כה.

שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביה"כ כו'. ובפרק תפלת השחר אמרי' אהך עובדא דבר"ה צעריה כו' לאו דוקא אלא אעדות קידוש החדש שהיה בר"ה צעריה ביה"כ והיה חושש ביותר על ר"י ולא על ר' דוסא משום שהיה ר' יהושע אב"ד ובא לבטל קביעות המועדים שעשה ר"ג:

למה לא נתפרשו כו'. שהיה ראוי לפרש שמותן לכבודן כיון שהיו נביאים לעולם כתרגומו ויתנבאו ולא יספו ולא פסקו וקאמר אלא ללמד כו' דאמרי' לו שמא חשוב הב"ד זה כג' מן השאר שלא נתפרשו כו' כפרש"י ואע"ג דכולם נביאים הוו אשמועינן בזה שלא נתפרשו שמותן שיהיה חשוב בעיניו ב"ד של כל דור ודור כב"ד של הזקנים דבימי משה:

ר' חייא חזיא לסיהרא כו' זיל איכסי כו' מפורש פרק אד"מ:

א"ל (ר') עקיבא ראוי לי כו' ואל יגזור עלי כו' כצ"ל ור' יהושע אמר כן לר"ע ובספרים שלפנינו גרסינן ראוי לו כו' ואל יגזור עליו כו' ודאי נמי דר"י קאמר לה וכאלו תולה קללתו בחבירו ונראה לומר דנקט קללה זו שיהיה נופל למטה י"ב חודש כו' כדי שלא יוכל לילך לפני ר"ג במקלו ובמעותיו ולא יחלל המועדים:

נחמתני נחמתני כו'. כפל דבריו ואפשר שנתכוין לומר נחמתני עלי דאתם אפי' מזידים ונחמתני על ר"ג גופיה דאתם אפי' מוטעים:

שלא יאמר אדם כו' פרש"י על ב"ד שבימיו וכי פלוני כו' אמור לו כו' הרי הוא כאחד משאר זקנים שאינך יודע מי הם עכ"ל אין ר"ל שיהיה האמת כן ב"ד שבימיו מי חשוב כב"ד הזקנים שהרי הם היו נביאים דכתיב ויתנבאו ולא יספו ובמה גריעי מאלדד ומידד שנתפרשו שמותן דלא נאמר במעלתן אלא שהיו גם כן נביאים אלא במה שלא נתפרש שמותן ללמד בא שיהיה חשוב בעיניך ב"ד כל דור ודור כמ"ש לעיל:

ולמה נקרא שמו ירובעל כו'. בקרא מפורש כן ויקרא לו ביום ההוא ירובעל לאמר ירב בו הבעל וגו' וישכם ירובעל הוא גדעון וגו' וי"ל דהם קראו לו ירובעל לגריעותא שהבעל ינקום בו ויריב ריבו בו על שנתץ מזבחו וא"כ הכא דשמואל קרא לו כן אינו נראה דלגנאי ולגריעותא לא קראו בשמו גדעון רק ירובעל אלא אדרבה למעלתו קראו כן ע"ש שהוא עשה מריבה עם הבעל:

בדן זה שמשון כו'. יש לעיין בזה שהקדים הכא בקרא שמשון קודם יפתח ולפי סדר הכתובים בספר שופטים היה יפתח קודם שמשון ויש ליישב דלכך שינה הכתוב ג"כ לקרוא שמשון בדן ע"ש מעלתו דקאתי מדן שניבא עליו יעקב בברכתו דן ידין עמו כאחד וגו' יהי דן נחש וגו' שכולו נדרש בפ"ק דסוטה על שמשון משא"כ יפתח שלא הוזכר מעשיו בנבואה בתורה ולכך הקדים הכא שמשון ליפתח משום דכסדר חשיבותייהו חשיב להו וכמ"ש בפ' בן סורר לגבי שם וחם ויפת: