חידושי אגדות על פסחים קיח:

דגים שבים אמרוהו כו' דגים לאו בעלי דבור הם ומצינו בפ' שיר הדכל המינים הנבראים אומרים שירה ואפשר דהיינו שר ומלאך שלהם דכל מין יש לו מלאך ושר מיוחד למעלה וכדקאמר לקמן א"ל הקב"ה לשר כו':

שנותן לו רבו כו' רוצה לומר נהי דמה שקנה עבד קנה רבו וגם יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך מ"מ מזונות מה שנתן לו כבר אין מן הדרך שחוזר ונוטל ממנו:

א"ל נחל קישון יהא ערב כו' גם שתובעין את הלוה תחלה בסתם ערב מ"מ הכא כיון שאין עבד תובע רבו נעשה הערב מסתם ערב קבלן:

פלט אותן ליבשה כו' שנא' וירא וגו' דלפי פשטיה הוא מקרא מסורס וירא ישראל על שפת הים את מצרים מת ומדכתיב בתריה ויאמינו בה' גו' למדו לומר דע"כ לא האמינו דמקטני אמנה היו ודו"ק:

פתחו דגים ואמרו ואמת גו' ורישא דקרא נמי ודאי מפורש בזה הללו את ה' כל גוים על נסים של קריעת ים סוף שהיה מפורסם בכל גוים כי גם המים שבכלים נבקעו שבחוהו כל האומים על מלחמת סיסרא שהיה מפורסם בכל אומות שהכוכבים ממסילותם נלחמו:

שמוני בניך כחולדה כו' לענין שפלות ולגריעות מדמה לה לחולדה זו כו' כפרש"י ורשב"ם אבל אם הבנים שמחה לא יתפרש היטב דתוגה מבעי ליה ונראה לפרש דלמעליותא קאמר דמדמה לה לחולדה וכהאי לישנא אמרינן בחולין מאי חלד כחולדה הדרה בעקרי בתים פעמים מכוסה כו':

מ"ד אהבתי כי גו' דלפי פשטיה לא יפול בו לשון אהבתי אלא לשון בקשתי או תאבתי ולכך דרשו מיניה אהבתי כמו אהובה אני ואימתי אני אהובה כי ישמע ה' קול תחנוני דהיינו כשאני מתפלל דרך תחנונים כמ"ש אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים כו':

ה"ק הללו גו' אגבורות ונפלאות כו' פרש"י דחזיתו שעשה לי עכ"ל אבל גירסת הספרים דעביד בהדייהו לא משמע כן דהל"ל דעביד בהדן ונראה דה"ק אגבורות ונפלאות שעשה באומות כמו במצרים ובמלחמת סיסרא וכיוצא בו וקרוב לזה פי' רשב"ם וק"ל:

כ"ש אנו דגבר עלינו כו' מצינו בקרא כי במקום כ"ש:

כסבור אינו מקבל מהם כו' מדכתיב לעיל לך יובילו מלכים שי ופרט את אלו משמע ליה הך דרשה דלא בעי לקבולי מינייהו מעיקרא עד שא"ל הקב"ה קבל מהם ואמר דנשאו כוש ק"ו בעצמם ומה הללו שנתעבדו כו' ק"ו פריכא הוא דמה למצרים שקבלו מהם משום דאכסניא עשו לבניו וכה"ג מצינו כמה ק"ו כגון ואיך ישמעני פרעה ואמר נשאה מלכות רומי הרשעה ק"ו כו' הכא ודאי דליכא פירכא אי מכוש נשאה ק"ו וכבר כתבנו בזה דמלכות הרשעה שהיא רומי היא אדום והיינו אחיהן ואמר שהקב"ה א"ל לגבריאל גער חית קנה כו' וקנה לך עדה כו' כבר נקראו ישראל קנין דכתיב עם זו קנית גו' אבל קנה לך עדה שנית בזמן הגאולה כמ"ש יוסיף ה' שנית ידו לקנות שאר עמו וק"ל:

שדרה בין הקנים כו' וכתיב לפי דרש זה קנה בלשון יחיד לרמוז על הקנה אחד שנעץ גבריאל בים ועליו נבנה כרך גדול של רומי כדאמרינן בפרק כ"ג ולזה נקט נמי הכא גבריאל שהוא היה גורם לתחלת בנינה והוא יהיה תחלת חורבנה של רומי דהיינו גערה ע"י גבריאל שהוא שלוחו של מקום בכ"מ לעשות דין:

ששחטו אבירים כו' פי' ששוחטים עות אבירי ישראל כגון ר' עקיבא וחבריו כמו ששוחטין עגלים של הפקר עמים דהיינו של כל העולם שה דהפקר:

ברצי כסף כו' וכה"ג דרשו בפרק י"ה התרפס ורהב רעיך התר לו פס יד אבל מה שאמר הכא ואין עושין רצון בעלים אינו מפורש בקרא ואפשר שהם דברי ר' יוחנן גם שהכתוב מעיד שפושטין יד לקבל ברצי כסף אין מקיימין דבריהם וק"ל:

קרבות כו' יש לפרש קרבות כפשטיה כפרש"י בספר תילים מלשון קרבות ומלחמה דהיינו במקדש ראשון אלו השלימו עם נ"נ ולא מרד בו צדקיהו לא גלו כלל ויותר במקדש שני אלו שמעו פריצי ישראל לריב"ז ולחכמים שבאותו דור והשלימו עם טיטוס לא גלו כמפורש פ' הניזקין ויותר בספר יוסיפון וז"ש אבל קרבות ומלחמות יחפצון ולא בשלום:

שס"ה שווקים כו' מספר זה שס"ה כי אוה"ע מונים לחמה שימי החמה הם שס"ה וכל עניניו מושכים אחריו וכמ"ש כשחמה לוקה סימן רע לאוה"ע ושאמר הני למאן לך ולחברך כו' שנאמר סחרה ואתננה קודש גו' גבי נבואת צור כתיב והיא ממלכת רומי:

כי ליושבים גו' אר"א זה המכיר מקום חברו בישיבה כו' היינו לפני ה' דאין לו להקב"ה בעולמו ‏אלא ד' אמות של הלכה ופרק שנו חכמים שנינו במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם המכיר את ‏מקומו והכא קאמר ומוסיף דלא זכה לכך מלתא אלא ברגיל כ"כ בישיבה דאפי' מקום חברו הוא ‏מכיר והיינו מדכתיב ליושבים בל' רבים ועי"ל דהכא הכי קאמר המכיר את מקום חברו כו' היינו ‏שמכיר מעלת חברו בתורה ובחכמה להיות מקומו לפנים ממנו כדאמרינן בב"ב במסיבה הלך ‏אחר הזקנה בישיבה הלך אחר החכמה ולא איירי בב"ה שיש לכ"א מקום קבוע:‏