חידושי אגדות על נדה ט.

דם נעכר ונעשה חלב כו' מ"ט דר"מ דכתיב מי יתן טהור מטמא וגו'. עיין פרש"י משום דהוה לבעל דין לחלוק שב' רשויות הם ח"ו שבראו אלו ב' הפכיים ממש טהור וטמא וכדעת המין ההוא מי שברא אור לא ברא חשך וכו' קאמר אם כדעת המין מי הוא שיתן הטהור מן הטמא גופיה דהיינו חלב טהור מדם טמא אי לא אחד הוא שברא שניהם וכן יש לפרש באדם הנוצר מש"ז ובימי הנדה ומסיים והיינו דאמר שלמה אחכמה וגו' לכאורה אכל הני דנקט קאמר שיתן טהור מטמא אבל רש"י פירשו אמזה ואנוגע ואפשר דמשמע ליה דדריש ליה אפרה אדומה מדכתיב אחכמה בה"א נקבה דה"מ למכתב אחכם ורחוקים ממני אבל לשון נקבה רומז על הפרה שאחכם בה והיא רחוקה ממני וק"ל: