חידושי אגדות על מועד קטן כח:

ע"ב גוד גרמא מככי ונמטי כו'. פרש"י אינו מובן לי ועיין בערוך בערך גוד ב' פירושים:

עטוף וכסו כו' דבר רמי כו' פירש בערוך בערך עטף כאדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושים נאים כי זה האיש הבא ליקבר אצליכם בן גדולים הוא וי"א כו' ע"ש:

שיול איצטלא דמילתא לבר כו' עיין פרש"י ועוד נראה לפרש כפשטיה דבעני ממש שמת איירי ושיול איצטלא דמילתא למת לתכריכיו. ואמר לבר חורין עש"ה במתים חפשי וגו' ושלימו זוודא ר"ל דכלו כלי תכריכין דאין לו והם קרויין זוודא כמ"ש בערוך בערך זווד:

רהיט ונפיל אמעברא כו'. רהיט ורץ כל ימיו אחר מחיה ועתה נפל אמעברא במקום מעברות מהעולם הזה לעולם הבא ויוזפיתה יזיף וחוב שהלוה עדיין עליו כמ"ש כל הרוצה ללות יבא וילוה כו':

אחנא תגרי אזבוני כו'. פי' בערוך אחינו סוחרים שעל קיניהם נבדקין כלומר במקום סחורותם נבדקין הנאמנים הן אם לא כמ"ש בשלשה דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו בכעסו עכ"ל:

מותא כי מותא כו'. עיין פרש"י גם בע"י בשם התוס' ובשם הר"ן בכל אלו הדברים:

א"ד דלא ידל ידלוניה דכתיב כי טוב אמור לך עלה וגו'. י"ל דלהאי לישנא דלא לענין הספר נאמר:

א"ל ר"ט דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות ואל יכנס כו'. ר"ל אל יכנס אחד לתוך דברי חבירו במשא ומתן כיון שחכם גדול הוא ובקי כו' גם הוא יבא לידי משא ומתן עמנו ואבל אסור בו מדכתיב האנק דום אבל אם כ"א ידבר בלבד גם הוא ישתוק ומדרך ענוה א"ר עקיבא ואני אחרון ובע"י פי' בע"א בשם הר"ן ע"ש:

פתח ר' ישמעאל ואמר רבי כו' אמר שהוא פתח כדקאמרי' לקמן דאין המנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל כו' ואפשר שמטעם זה בפעם ראשונה לא באו לנחמו כן לפי שהוא לא פתח לומר כן רבו עונותיו כו' עד שתכפוהו אבלותיו:

ומה נדב ואביהו שלא עשו אלא מצוה אחת כו'. ר"ל דודאי כמה מצות עשו מקודם אלא כלומר מצוה אחת בעבודת כהונה שבו ביום בר"ח ניסן התחילו לעבוד בכהונה ויקריבו בני אהרן וגו' ומשום אותה מצוה א' של העבודה הנוגעת לכל אמר ואחיכם כל בית ישראל וגו' שבשביל עבודתו מתו בניו של ר"י שעשו כמה מצות כאלו בשביל רבים עאכ"ו שרבים מספידין אותן וכן תפרש גבי צדקיהו שצדיק גמור היה כדאמרינן פרק חלק והכא קאמר מצוה א' שהעלה ירמיה מן הטיט אלא דהיינו מצוה אחת הנוגעת לכלל ישראל להציל ירמיה שיוכיח את ישראל לעשות תשובה אמר שיעשו לו רבים כבוד במותו ובמשרפות המלכים גו' בניך שעשו כמה מצות כאילו בשביל רבים עאכ"ו שאנו רבים מספידין אותן:

דבר טוב כו' ח"א שביטל משמרתן כו'. אסיפא דקרא קסמיך דבר טוב אל אלהי ישראל וגו' דהיינו לעלות אל ה' אלהי ישראל לירושלים לבטל דברי אביו ירבעם שאמר אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' וגו':

כמספדא דאחאב בן עמרי דקטיל יתיה הדדרימון כו' פרש"י בספר זכריה מדכתיב ביה ותעבור הרנה במחנה והוא הספד כו' עכ"ל אבל בפ' נ"ה דרשוהו מלשון שמחה באבוד רשעים רנה וענין דבר אחד טוב שעשה שהיה עומד ומתחזק במרכבה כדי שלא יכירו ישראל במכתו ויברחו ותחלת נפילה ניסה כך פרש"י בס' מלכים:

ובמספדא דיאשיהו בר אמון דקטיל כו'. ונראה הא דמדמה ההוא מספדא שיהיה לעתיד בירושלים למספד דאחאב ויאשיהו לפי מה שמפורש פרק החליל דההוא מספדא דירושלים יהיה לעתיד על משיח בן יוסף שיהיה נהרג או על יצה"ר שיהיה נהרג והוא מספד על היחיד כמ"ש וספדו עליו כמספד על היחיד וגו' ודומיא דהכי מספד דאחאב שלא נהרג רק הוא כמ"ש ומלך ארם צוה וגו' לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל וגו'. וכן ביאשיהו דכתיב וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגידו בראותו אותו ובד"ה ויורו המורים למלך יאשיהו וגו' שנראה שלא נהרג רק הוא כדכתיב ויקונן ירמיהו על יאשיהו:

שמת נ"נ בימיו כו' מפרש"י בספר ירמיה בשלום תמות כו' כל ימי נ"נ לא יצאו אסיריו וכשמת נ"נ יצא צדקיהו מבית האסורין למחרת מת וקברוהו בכבוד עכ"ל:

והאמר ר"י אמר רב שעשאוהו ככברה כו'. להפליג הקושיא מייתי ליה הא דרב יהודה דלא זו שלא מת על מטתו בשלום אלא שנהרג במשונה שעשאוהו ככברה:

שלא חרב בהמ"ק בימיו כו'. וכן מפורש בהדיא בקרא ונאספת אל קבורתך בשלום ולא תראנה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה:

מהכא וסר מרזח נעשה שר כו' מפורש פרק מציאת האשה:

וליטול מנה יפה ראשון כו' פי' בתוס' לישראל ליתן לו כו' ע"ש ובפ' קונם יין פרש"י כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים עכ"ל ושם בחדושינו מפורש:

קשה יציאת הנשמה מן הגוף כפיטורי כו' ולעיל מדמה ליה להקל וליכא צער אלא כמשחל ביניתא כו' היינו לצדיקים דמיירי ביה לעיל והכא בסתם בני אדם קאמרינן: