חידושי אגדות על מנחות מד.

אין לך כל מצוה קלה כו' צא ולמד ממצות ציצית כו'. קרי ליה למצות ציצית מצוה קלה לגבי מצות חמורות דעונשן מיתות ב"ד וכרת בלאוין ובעשין כגון פסח ומילה ואמר שאין מתן שכרן בעה"ז כו' והיינו דמתן שכרן בכלל נתחלק קצת מהן בעה"ז והמותר לעה"ב איני יודע עד כמה אבל הפירות בעה"ז והקרן כולו לעה"ב אינו אלא בהנהו מצות דחשיב בריש פאה ומייתי בסוף פ"ק דקדושין:

וכתיב בה אני ה' אלהיכם ב' פעמים אני הוא שעתיד ליפרע כו'. כמו שדרשו בכ"מ דכתיב אני ה' הוא אני ה' נאמן ליפרע או לשלם שכר והוסיף כאן לומר אלהיכם כי מצוה זו מעידה על כך בשינוי בגדים מכל האומות שאנו עמו והוא אלהינו כמ"ש להיות לכם לאלהים וגו' והקדים שאני עתיד ליפרע ממה שאני עתיד לשלם שכר דגבי אני ה' אלהיכם קמא הזכיר יציאת מצרים אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי וגו' כמ"ש בפרק איזהו נשך יציאת מצרים גבי ציצית ל"ל אמר הקב"ה אני ה' שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לאינו של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא כמפורש שם ולזה אמר דד' ציצית נדמו לו כד' עדים שהם עדים מד' רוחות האדם שהוא אלהינו וק"ל:

א"ל בתי שמא עיניך נתת בא' מן התלמידים כו'. א"ל כן לפי שאין מקבלין גרים לשם אישות כדאמרינן ביבמות והיא הוציאה כתב כו' וספרה לו כל המאורע שלשם שמים כו' כפי' רש"י וק"ל:

עובר בח' עשה כו'. לפירוש רש"י בלשון ראשון ארבע פרשיות יש בהן כו' ק"ק דהא ארבע פרשיות מעכבין זה את זה ומצוה אחת הן דמהאי טעמא לא חשיב ד' ציצית בד' עשה ודו"ק: