חידושי אגדות על מנחות ק.

ואמר וש"ת כשם שפיה צר כך כולה צרה ת"ל העמיק הרחיב כו'. זה המקרא אינו כתוב בהאי ענינא בספר איוב אלא דהכי כתיב בהאי קרא מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת גו' אלא בספר ישעיה הוא דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה העמיק הרחיב מדורתה והא דמפסיק בדרש זה במקרא דספר איוב משום דהכא כתוב דפיה של גיהנם צר רחב לא מוצק תחתיה דהיינו שתחתיה הוא רחב ולא צר כמו פיה כדי שיהא עשן הרבה צבור בתוכה ואהא מייתי ראיה מקרא דספר ישעיה דכתיב גבי גיהנם העמיק הרחיב גו' ואגב דמייתי ליה דרש לה לכולה קרא גבי לגיהנם:

וש"ת למלך לא הוכנה כו'. ופרש"י למלך לת"ח הפורש מן התורה כו' ע"ש והוא דחוק דהיכן הוזכר שפירש מן התורה ורש"י בספר ישעיה פירש למלך סנחריב גם זה דחוק מ"ש מלך אומות משאר ונראה לפרש דישעיה ניבא כן מאחז מלך יהודה אלא ברא מזכה אבא שגירר עצמות אביו על מטה של חבלים כדי שיהיה לו כפרה כדאמרינן פרק מקום שנהגו. ואמר שמא תאמר אין בה עצים ת"ל כו'. ר"ל אין עצים הרבה וכשיכלה העץ תכבה האש ת"ל מדורתה עצים ואש הרבה ושמא תאמר זה שכרה כו' עיין פירש"י: