חידושי אגדות על כתובות סז:

שוכרין לו בית כו' ואח"כ משיאין לו אשה כו'. דכן הוא דרך ארץ שיבנה אדם לו בית ואח"כ ישא אשה כדאמרינן פ' משוח מלחמה והיינו די מחסורו זה הבית שזה הוא החסרון הראשון שיש לאדם ואשר יחסר הם צרכי הבית זו מטה כו':

שלקח לעני בן טובים א' כו'. [וכן לקמן לעני בן טובים א' מצפורי כו'] דהיינו שהורגל בכך אצל אבותיו והכי משמע לישנא דאשר יחסר לו ולא שייך למימר ביה דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כו' כדלקמן:

מדרחמנא קאכילנא כו' בעתם לא נאמר אלא בעתו כו'. פרש"י לפי מה שהוא כו' לפי לימודו עכ"ל אין זה במשמעות בעתו אלא לפי זמנו ואפשר דהא דשינה למכתב בעתו לשון יחיד לא איצטריך אלא לכ"א לפי לימודו ועוד נראה דודאי גם זה האיש לא היה סועד בכל פעם בתרנגולת פטומה ויין ישן אלא לפי צורך שעה לבריאתו ולימודו לפי צורך שעה קאמר והשתא ניחא דליכא למימר בוה דלא בעי לפנוקי נפשיה כולי האי כדלעיל וק"ל:

לשום מתנה הא לא שקיל כו'. יש לדקדק בזה כיון דמדקדק הא לא שקיל מדקתני ואינו רוצה להתפרנס כו' אם כן מאי משני לרבנן לפתוח לו לשום מתנה הא לר' מאיר נמי קאמר שכבר נתנו לו ואינו רוצה להתפרנס מן הצדקה וליכא למימר לפתוח לשום מתנה שלא בדרך צדקה דא"כ מאי קפריך לשום מתנה הא לא שקל דאימא שלא בדרך צדקה שקיל לשום מתנה ודו"ק:

[נוח לו לאדם כו' דכתיב היא מוצת כו'. עיין בחידושינו פ"ק דסוטה]:

ארבע מאה זוזי כל מעלי יומא דכפורי כו'. דקדק ליתן צדקה זו הגדולה עיו"כ שזכות זה יהא מכריע לטובה א"נ בו ביום צריך העני ביותר לסעודתו ואע"ג דבשני מאות זוזי לא מקרי שוב עני ואסור לקבל צדקה מ"מ ד' מאות זוזי בפ"א שרי לעני לקבל כדתנן במתניתין דפאה ומיהו כי עייפונהו ושדרינהו ניהליה בו ביום קשה היאך קבל הכפל כיון שכבר קבל ארבע מאות זוזי ונעשה עשיר ודוחק לומר שכבר הוציא בו ביום יותר מב' מאות עד שלא נשארו ב' מאות זוז:

זוודאי קלילא ואורחא כו'. דהצדקה מצלת מדינה של גיהנם לעוה"ב כדאמרינן פ"ק דב"ב והיו בעיניו הנך ז' אלפים דינרי שנתן מועטים הם לפי עושרו כדאמרינן לעיל לפום גמלא שיחנא: