חידושי אגדות על בבא בתרא קמז.

שלשה דברים צוה אחיתופל את כו' אמר אל תהיו במחלוקת ולא אמר אל תחלוקו. לפי שלפעמים לא הוזהר אדם מלחלוק עם חבירו כשעבר עליו הדרך אבל אמר אל תהיו עושין גורמי המחלוקת ואמר אל תמרדו במלכות בית דוד כמ"ש בפרק חלק שטעה שראה שזרחה צרעת על אמתו וסבר איהו מלך ולכך יעץ שיהרוג אבשלום את דוד ושוב ע"פ ב"ד יהרוג לאבשלום כאשר שכב עם אשת אביו כמ"ש במדרש אך כשראה שלא נעשתה עצתו גם הוא ראה דבת שבע היא דנפיק מיניה. ואמר ויו"ט של עצרת ברור כו'. כדאמרינן בעי שמעתתא צילותא כיומא דאיסתנא ולכך כשעצרת שהוא יום קבלת תורה ברור ורוח צפונית מנשבת בו הוא סימן יפה להלכה דאין להקב"ה בעולמו רק ארבע אמות של הלכה וע"כ אמר זרעו בו חטין שהחטין מביאין הדעת לאדם דאמרינן בפרק בן סורר עץ הדעת שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה ואמרינן נמי פרק לולב הגזול יוסיף דעת יוסיף מכאוב תינוק האוכל כזית דגן מרחיקין כו' ואמרינן ע"ש שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן מדקרי ליה עץ הדעת כו' וק"ל:

מוצאי יו"ט האחרון של חג כו'. דהיינו אחר גמר דין המים שהיה בחג כי הכל הולך אחר גמר דין ואמר שהיו צופין לעשן המערכה שהיה עדיין עשן במוצאי יו"ט דהיינו בלילה מאברים ופדרים שלא נתעכלו והכל צופין בעשן המערכה ולא בעשן אחר דהא אין סברא שעשן אחר לא היה נוטה לפי הרוחות במוצאי יו"ט דחג לשנות טבעו ועוד דא"כ ליחשב נמי הך מלתא בנסים שהיו במקדש כדחשיב נמי שלא נצחה הרוח עמוד העשן דאף שבמוצאי החג דהיה נוטה לפי הרוחות הוה אזיל כדיקלא ולא איבדור כדאמרינן פ"ק דיומא אלא שהנראה דודאי בעשן אחר נמי היו יכולין להסתכל זה אלא דנקט עשן המערכה דשם היה עשן מצוי תמיד בלילה במוצאי יו"ט של חג כמ"ש ועוד נראה דעשן אחר כיון דאבדור א"א להסתכל בו שפיר לפי הרוחות משא"כ עשן מערכה גם כי הלך לפי הרוחות במוצאי יו"ט הוה אזיל כדיקלא ולא איבדור היה בידם לכוין לפי הרוחות:

האי יומא קמא דריש שתא אי חמימא כולה שתא כו'. משום דבר"ה כל באי עולם נידונין כדאמרינן פ"ק דר"ה והחום והקור הם השני מקריים אשר החיים והמיתה תלוי בהם שע"כ היה הכה"ג מתפלל עליהם ביוה"כ שתהא שנה זו שחונה וגשומה כדאמרי' פ"ק דר"ה העולם נידון בר"ה וגזר דין שלו ביוה"כ: