חידושי אגדות על בבא בתרא יא.

העבודה שאין בקופה של צדקה כלום כו'. יראה דמעיקרא לא ידע שיש לה ולבניה סכנת מיתה ולא נתן לה משלו שהיה נצרך לו ואמרינן חייך קודמין דאל"כ ודאי דטפי הוה לו לתלות מעותיו בקופה של צדקה כדי שלא תתבייש כדאמרינן לעיל ואינו יודע ממי נוטלה דהיינו ליתן לארנקי של צדקה וק"ל:

ימות בשנים מועטות הללו מיד קרעו לו גזר דינו כו'. הצדקה היא אחד ממעבירי הגזירה כדאמרינן פ"ק דר"ה והוסיפו לו כ"ב שנים דמצינו שהן נקראות שנים מועטות ברבקה שאמרה ליעקב וישבת עמו ימים אחדים וגו' דהיינו מועטים כפרש"י והוא נתעכב שם עד בואו לאביו כ"ב שנים וק"ל:

מעשה במונבז המלך כו'. פרש"י בנה של הילני המלכה מזרע חשמונאים כו' אבל בספר יוחסין מפורש בשם גוריון הארוך שהיה מלך גר וכן בב"ר פרשת לך לך ומעשה במונבז ובזטוז בניו של תלמי ע"ש:

ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת כו'. שנאמר צדק ומשפט מכון וגו' מה שלא אמר כן אקרא דמייתי לעיל וצדק משמים נשקף אני גנזתי במקום שאין היד שולטת די"ל דהשמים שהם כוללים כל הגלגלים אפשר לומר בהם יד שולטת שם כדאמרינן בפרק הספינה בעובדא דרבה בב"ח דשקל סלו והניח אותו בגלגל דרקיעא אבל בהאי קרא צדק ומשפט מכון כסאך שהוא ברקיע השביעי שנקרא ערבות אין היד שולטת בו והכי אמרינן פרק אין דורשין ערבות שבו צדק ומשפט וצדקה כו' שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך ע"ש:

דבר שעושה פירות כו'. כפרש"י הפירות אוכל בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא והא דלא חשיב ליה נמי בכל הנהו דריש מסכת פאה אלו דברים שאדם אוכל כו' יש לפרש דה"ל צדקה בכלל גמ"ח דקחשיב התם ובפ"ק דקידושין מייתי נמי גמ"ח מדכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וגו' ומסיק נמי התם מהאי קרא דמייתי הכא אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב כו' אלא זה טוב לשמים ולבריות:

שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות כו'. הכי מפורש לפי הדרש פרי צדיק שזכר לעיל אמרו צדיק כי טוב כי פרי וגו' הוא עץ חיים בעוה"ז והכי מפורש פ"ק דקדושין פירות בעוה"ז מדכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וגו' ואמר בממון הקרן שאצרו אבותיו הנה הוא לוקח נפשות חכם באותן נפשות שפרנס ימצא בהם חכם וק"ל:

שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך שהאסיפה היא בכל מקום מיתת צדיקים ואמר כבוד ה' יאספך להצילך מדינה של גיהנם כדאמרינן לעיל וק"ל: