חידושי אגדות על בבא בתרא קיט:

תביאנו לא נאמר אלא תביאמו מלמד שמתנבאין כו'. הכא ודאי משמע דכל ישראל אמרו השירה והן היו מתנבאים ואינן יודעים מאי קאמרי אגזירת מרגלים שלא יכנסו לארץ וכ"ה בהדיא במכילתא תביאמו ותטעמו נתנבאו אבות ולא ידעו מה התנבאו תביאנו ותטענו לא נאמר אלא תביאמו הבנים נכנסים ואין האבות נכנסים ורש"י בחומש פי' תביאמו נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו עכ"ל אין זה דברי אגדה דהכא אלא דלפי אותה אגדה משה דאמר ג"כ השירה התנבא שלא יכנס לארץ והיה יודע שפיר מה מתנבא והיה יודע שלא יכנס לארץ בגזירת עתה תראה וגו' במלחמת פרעה אתה רואה ואי אתה רואה במלחמות ל"א מלכים כדאיתא פ' חלק והרא"ם הבין מפרש"י שגם משה היה מתנבא ולא ידע וכתב בזה דוחקים ואין כאן מקום להאריך ועי' בחידושי אגדות פ' חלק:

פרשב"ם בהג"ה ואם לאו שאין כו' ובן היוצא מאמנו יירש אחריו נכסי אבינו עכ"ל מזה יש ליישב מ"ש בת"י פרשת פנחס אין לית אנן חשיבין כבר ואימן כמנטרא ליבם תיסב אימן חולק אבונן וחולק אחא אבונן עכ"ל דר"ל דבן היוצא ממנו לאמנו יירש אלו ב' חלקים אחריו דהיינו כשימות היבם חלק צלפחד וחלק היבם דהוא אחי אבונן ועי"ל דר"ל דהיבם יירש ב' חלקים חלק צלפחד וחלק אחא דאבונן דחד אחא דאבא ה"ל כדאמרינן לעיל וזה הוא דוחק דחלק אחא דאבונן משמע כל אותו החלק דאבונן ודו"ק:

בגמ' והתניא בת כו'. פרשב"ם והמקשה עצמו אינו יודע לפרשה עכ"ל והוא דחוק ונראה דיודע לפרשה אלא שאמרו לפי שהמתינו מ' שנה ולא יזכו לבנים שלא היו מחזיקין עצמן צדקניות כדלקמן ולזה אמרו ממדת צניעות כיון שאין אנו ראוין לבנים לא היינו מבקשים ע"כ כדי שיקפצו עלינו אנשים לינשא לנו אילו היה לאבינו בת אחרת שאין לה מ' שנים ראויה לבנים היינו מעמידין אותה לדבר ולא דברנו ממדת צניעות ומקשה דאין זה מדרשניות אלא ממדת צניעות וק"ל:

ויקח את בת לוי אפשר כו'. פירש רשב"ם אשה ה"ל למכתב עכ"ל דליכא למימר שבא ליחסה כאן שהיתה בת לוי דא"כ ה"ל להזכירה בשמה וליחסה כמו שלא יחס כאן את עמרם וכתב וילך איש וגו' דכתיב בת דרשו מיניה שחזרה לנערותה דבת משמע נערה וילדה וע"ז יש לפרש הא דכתיב ויעש להם בתים דהיינו דיוכבד נעשה בת ונערה כדאמרי' הכא וכן מרים כדאמרי' פ"ק דסוטה חלאה ונערה בתחילה חלאה ולבסוף נערה שחזרה לנערותה וכמו שיאמר ממס מסים ומפת פתים כן יאמר מבת בתים והראב"ע טען על זה דלמה לא הזכיר הכתוב הפלא שנעשה עמה בהולידה את משה בת ק"ל וכבר האריך הרמב"ן להשיב על דבריו ונ"ל להשיב דודאי נזכר זה בקרא מדכתיב בת לוי ולא אשה גם לפי פשוטו שהיא בת לוי ממש ע"כ היה הפלא ממנו שהולידה בזקנותו או שהיה פלא בה שהולידה את משה בזקנותה דהא לוי בן מ"ג שנה היה בירידתו למצרים ואם הוא הוליד כן יהיה הפלא ממנו זקן כאברהם שהוליד בן ק' גם היא יוכבד הולידה את משה קצת בזקנותה בת צ"ג שנה ואין דרך אשה להוליד רק עד ס' שנה כדאמרינן בפרקין ואם הולידה בת צ' א"כ יהיה לדתה יותר בזקנתה דהיינו בת צ"ג שנה ויהיה הפלא ממנה קרוב לשרה שהיתה בת צ' שנה: