חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא ו:א:יא

איזהו מהן קרב תחילה רב אמר שני שבין זוג שני ור"י אמר שני שבין זוג ראשון כו' ועשהו חטאת בראשון אר"ל טעמיה דר"י ועשהו חטאת קבעו בתליה שלא ידחה. פי' דר"י ס"ל דלאחר הגורל לא נתקדש לחטאת עד שיקבע בפה כדפירשנו לעיל בפ"ד ומוסיף עוד דלא נעשה חטאת עד שעת עשיה דאפילו נתקדש בפה מ"מ אינו חטאת לענין דחיה עד שעת עשיה כמו דמסיק קבעו בתליה שלא ידחה דתלוי ועומד דלא הוי חטאת עד שעת העשיה לענין דלא ידחה:

על דעתיה דר"י מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון מהו שידחה. פי' דשיטת הירושלמי הוא דשניהם קריבין או דהראשון יקרב והשני ירעה או להיפך דהשני יקרב והראשון ירעה כמו דגרסינן איזהו מהן קרב תחלה מלשון תחלה משמע דשניהם יכולין להקריב ושניהן כשירין או זה או זה רק דמיבעיא מי מהן קודם וס"ל לרב דשני שבזוג שני קודם ור"י ס"ל דשני שבזוג ראשון קודם. וע"ז מיבעיא לדעתיה דר"י מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון מהו שידחה פי' אם מת שני של שם דבזוג שני מי נימא דלא איכפת לן כיון דש"ש של ראשון קודם ונמצא דהזוג קיים או דילמא כיון דבדיעבד גם השני הוא הזוג ונמצא דמת בן זוגו שיגרל עליהם וע"כ נדחה ש"ש מזוג ראשון עד שיגריל פעם אחר על זוג אחר וע"ז פשיט אתא ר' בא ר"ת בשם ר"י מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון כבר נדחה. וי"ל דנדחה לעולם משום דנדחה ב' פעמים א' דמת בן זוגו וב' דנדחה בן זוגו בפעם השני מפני שמת בן זוגו השני וע"כ בנדחה ב' פעמים גם ר"י מודה שהשני קודם וע"ז קאמר כ"ש מחלפה שיטתיה דרב פי' לשיטת רב הוא כ"ש על אופן להיפוך כשמת שני מזוג הראשון שני שבזוג שני כבר נדחה דחשיב ג"כ שמת בן זוגו אף דלכתחלה ש"ש של שני קודם ונמצא דהזוג קיים מ"מ כיון דבדיעבד גם הראשון כשר א"כ אף הראשון בן זוגו ונמצא דמת בן זוגו ע"כ כבר נדחה לעולם וזהו כ"ש דלרב אפילו הא' נמי נדחה: