חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא ד:א:ט
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Yoma 4:1:9 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yoma 4:1:9) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניא תני חייב ואית תניא תני פטור אר"ח מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ומ"ד פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ. והגי' המפרשים ז"ל מ"ד חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ מ"ד פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ ותמה הש"ק ז"ל על הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ה מה' עבודת יוה"כ איל ושעיר המוספין שעשה אותם קודם עבודת היום אינן כלום וכתב הכ"מ ז"ל משום דכל מעשה יוה"כ האמורין על הסדר וכו' ואילו מהכא משמע דשפיר יכול להקריב שעיר המוספין קודם עבודת היום עכ"ל ז"ל עיי"ש בגליון מתרץ קושיתו הראשונה של הק"ע ז"ל וקושיתו מסוגיא דידן לא מתרץ כלל. ונראה לפענ"ד דלא צריכין להגיה כ"כ ולהחליף השורות אלא כמו שהוא ממש רק טעות הדפוס אחד דמוכח לכל בתיבת בחוץ דבמקום בחוץ צ"ל בפנים והוי דבר והיפוכו כמו דמתחיל מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ויתפרש יפה ע"פ מה דמוכח דשני שעירי יוה"כ שנאבדו קודם הגרלה ונתכפרו באחר ונמצאו אין דינם כמו חטאת שנתכפרו בעליה לענין תרעה בקרבן צבור ז"א כיון דהוי קודם הגרלה הגם דאף קודם הגרלה שם חטאת על אחד מהם כמו שפירש"י ז"ל דף ס"ג ע"א ד"ה האי לא בעי עקירה ואע"פ שלקחו לשם שעיר הנעשה בפנים זה חטאת וזה חטאת שניהן שוין בשמותן עכ"ל ז"ל מ"מ כיון דלא נתברר עדיין מי הוא החטאת הילכך אין דינם כחטאת שנתכפרו בעליו וראיה עצומה לזה מהא דגרסינן במס' יומא דף ס"ב ע"ב עד שלא הגריל עליהן חייב על שניה למאי חזי אר"ח הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ מ"ש לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחוסר עבודת היום קסבר ר"ח אין מחוסר זמן לבו ביום פירש"י ז"ל דזמן הראוי לבו ביום אין זה חסרון זמן עכ"ל ז"נ עיי"ש ולכאורה קשה לשיטת הרמב"ם ז"ל דס"ל דבהקדים שעיר מוסף לעבודת היום אינו כלום א"כ ע"כ צריך לעשות שעיר הנעשה בחוץ לאחר עבודת היום א"כ קשה האיך הוא ראוי לבו ביום לשעיר הנעשה בחוץ ז"א דאימתי ראוי אי דיעשה בתחלה עבודת היום א"כ הרי נעשה בש"ש הללו עבודת היום ונשחט כבר לשם שעיר פנימי ואימתי יהא ראוי לשעיר הנעשה בחוץ ואי דיעשה שעיר חיצון קודם הרי הקדים ופסול אלא ע"כ דראוי לעשות עבודת היום בש"ש אחרים והוא ראוי לבו ביום לשעיר הנעשה בחוץ והרי מוכח מהאי סוגיא מפורש דש"ש שנתכפרו הבעלים באחר לא נדחו לרעיה קודם הגרלה אלא דווקא לאחר הגרלה נדחו לרעיה וכן לענין בע"ח נדחין לר"י דס"ל דבע"ח נדחין בדף ס"ד נקרב שני שבזוג שני מ"מ קודם הגרלה תנינן במתניתין ר"פ ש"ש אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני אלמא דקודם הגרלה אינן נדחין ועפ"ז מתפרשת סוגיא דידן בלא שום גירסא אחרת ורק כמ"ש דהירושלמי ס"ל דיש מחוסר זמן לבו ביום כדאיתא מפורש בסמוך א"ר בא והוא שנתן מתנות הפר אבל אם לא נתן מתנות הפר פטור ששחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר כדפירש הק"ע ז"ל וק"ו למחוסר מעשה דהגרלה וע"כ מתרץ ר"ח מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים כבר ע"י ש"ש אחרים וע"כ אינו מחוסר זמן דראוי תומ"י לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ד פטור בשלא קרב שעיר הנעשה בפנים א"כ אינו ראוי לא לפנים ולא לחוץ לפנים לא ראוי דמחוסר מעשה ולחוץ לא ראוי דהוי מחוסר זמן וע"ז פריך ר"י ר"ח בעי מדמתה לפסח ולא דמי וכו' ברם הכא בשחיטה הוא משתנה והיכי נאמר הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ:
מאי כדון מ"ד חייב סברין מומר הגרלה אעכבת ומ"ד פטור סברין מימר אין הגרלה מעכבת. נראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ שכתבנו לעיל דלמ"ד הגרלה מעכבת כיון דעלה הגורל כבר נקבע ולמ"ד אין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"פ הגורל רק בקריאת שם וס"ל דעיקר ההקדש הוא בקריאת שם כמו בעלמא ורק למצוה גזה"כ הוא הכא דיקבע שם ע"י הגורל ולא דיקבע שם על מי שירצה ואם עבר וקבע שם בלא הגרלה שפיר דמי עכ"פ דלא נקבע ע"פ הגורל לחוד כי אם בקריאת שם כן הוא דעתיה דר"י דס"ל דע"פ הגורל לחוד לא נתקדש עד לאחר שיקרא שם ונראה דטעמיה דר' יוחנן משום דכתב רחמנא אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת אלמא דאפילו לאחר שעלה עליו הגורל לה' מ"מ צריך הוא לעשותו חטאת אבל כשלא עשה אותו חטאת אינו נקבע עדיין בגורל [כמו שכתבתי לעיל דכן מוכח ממס' יומא דף מ' ע"ב] וגדולה מזו ס"ל לר' יוחנן בירושלמי לקמן פ' ש"ש דס"ל דזוג הראשון יקרב גרסינן שם א"ר לא טעמיה דר"י ועשהו חטאת קבעו בתלי' שלא נדחה פי' דאפילו לאחר שנקבע לחטאת ע"י קריאת שם לאחר הגרלה מ"מ עד שעת עשייה הוא עדיין תלוי ועומד ואינו חטאת גמור לענין דיחוי ואינו נקרא חטאת לענין דיחוי עד לאחר העשיה דעושהו חטאת אז נדחה לענין דיחוי ועוד נפ"מ בין הני מ"ד אם בגורל או בשם דלמ"ד הגרלה מעכבת וכיון דעלה הגורל נקבע בלא קריאת שם ולמ"ד דאין הגרלה מעכב ולא נקבע ע"י הגורל אך ע"י קריאת שם לענין אם קודם הגרלה נתקדש על אחד מהן שם חטאת או לא דלמ"ד דהגרלה מעכבת ונקבע חטאת בלא קריאת שם לפ"ז תיכף לאחר הפרשה נתקדש אחד לחטאת ואחד לעזאזל אך לא נתברר איזהו לחטאת והגורל מברר [והוי כההיא דאיתא בירושלמי מס' תרומות פ"ג נתקדש ואינו יודע איזהו] והוי כמו כל הגורלות דאינו רק מברר וכמו גורל בחלוקת ארץ דהוא רק מברר אבל למ"ד דלא מהני עד קריאת שם א"כ קודם קריאת שם אין בהם אחד תטאת ואחד לעזאזל עד שיקרא שם לקדשו לחטאת וא"כ למ"ד דהגרלה מעכבת ונקבע ע"פ גורל ע"כ כששחט שניהן בחוץ יש כאן אחד לשם כדמסיק אר"ש אחוי דר"ב או זה או זה דממ"נ יש אחד מהם חטאת אבל למ"ד דאין הגרלה מעכבת ונתקדש דווקא בקריאת שם א"כ אין בהם קודם הגרלה אחד לשם עד שיקרא שם דהגרלה אינו מברר רק את מי לקדש לשם בפיו ואי ס"ד דקודם הגרלה נתקדש אחד מהן ואינו ידוע איזהו א"כ כיון שנתברר ע"י הגורל איזהו למה ליה לקדשו אח"כ בפיו א"ו דהגרלה היא רק לברר את מי לקדש בפיו ע"כ בשוחט בחוץ פטור דדמי לשוחט חולין בחוץ ולא מחייב משום דראוי להקדישו וה"נ קודם שהקדישו בקריאת שם אין עליו שם חטאת והא דאיתא בש"ס דילן דף ס"ג דאפילו קודם הגרלה לא בעי עקירה לשעיר הנעשה בחוץ ופירש"י ז"ל משום דתרווייהו שם חטאת נינהו זה לפנים וזה לחוץ אבל שם חטאת על תרווייהו היינו למ"ד דהגרלה מעכבת ונקוט כלל זה בידך דלמ"ד דהגרלה מעכבת נקבע ע"י הגרלה בלא קריאת שם ולמ"ד דאין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"י הגורל אלא בקריאת שם וכלשון הבבלי דף מ' ע"ב ואי אמרת הגרלה מעכבת כיון דקבעתיה שמאל היכי מהדרינן ליה ע"כ משמע דלמ"ד דאין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"י הגרלה אך ע"י קריאת שם: