חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא א:א:יג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Yoma 1:1:13 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yoma 1:1:13) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן אלו מושכין ואלו מניקין כו' א"ר יוחנן מודה ר"מ שאם פירקו את הישנה בשחרית כו' אף זו היתה תמיד. ר"ל דבדיעבד מודה ר"מ:
א"ר יוחנן מישיבת אהרן ובניו למד ר' יוסי כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום. ר"ל דסגי בכך ונקרא תמיד אף הכא צריך שימסור לילה ליום ויום ללילה ר"ל דסגי בכך ר"ח בר יוסף אמר מכיון שמסר יום ללילה דיו וסגי במסירת יום ללילה ולא בעינן מסירת לילה ליום ושאל מה אמר ר"ח בר יוסף בישיבת אהרן ובניו ומסיק דלרחב"י סגי במוסר יום ללילה ולא בעינן מסירת לילה ליום ונמצא דלר"י דצריך שימסור גם לילה ליום ע"כ א"א לפרק המשכן בלילה דהא צריך מסירת לילה ליום ואי דיחזור ויעמידו בלילה הא הקמת לילה פסולה ליום ונמצא דאינו מוסר לילה ליום וע"כ דלא היה הפריקה בלילה כלל ע"ז אמר אשכחת אמר ע"ד דר' יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין כו' פי' דהנה במדרש פ' נשא פ' י"ב איתא שם פלוגתא דסתמא דמדרש אמר דהיה בכל יום פירוק אחד ור"ת בר"י ס"ל שם דהיה בכל יום ב' עמידות וב' פירוקין אחד בבוקר ואחד בין הערבים וחד מ"ד ס"ל דהיה ג' עמידות ושלש פירוקין אחד לתמיד של שחר וא' למילואים ואחד לתמיד של ערב עיי"ש וע"ז קאמר הירושלמי הכא דלר' יוחנן ע"כ לא היה בשבעת ימי המילואים רק ז' עמידות וששה פירוקין דכיון דלא היה הפריקה בלילה דהא בעינן דימסור לילה ליום והקמת לילה פסולה לעבודת היום כדאיתא בסמוך וע"כ לא היה איפשר לפרוק בלילה ונמצא דבכל יום של שבעת ימי המילואים היה עמידה אחת רק לבתר עבודת של שחר על תמיד של ערבית דהא אי היה מחויב לפרוק גם לעבודת שחר נמצא דהלילה לא מסר אוה"מ לעבודת היום כלל וע"כ מפרק רק לעבודה אחת דהוא לתמיד של ערבית לעבודת ערב כדאמר סילק את הישנה שחרית וסידר חדשה בין הערבים וע"כ היה בכל יום משבעת ימי המילואים חד עמידה וחד פריקה ונמצא דהיה ז' עמידות וששה פירוקין דהא ביום הראשין לא בעי פירוק דהא כל עיקר הפירוק הוא כדי להקים בכל יום כדמסיק שכלו הקמותיו ולפ"ז ביום הראשון ל"צ לפרקו דהא מקיים הקמה בלא"ה אבל לרחב"י דס"ל דהיה הפריקה בלילה דלא צריך מסירת לילה ליום א"כ בבוקר קודם תמיד של שחר היה ג"כ עמידה ופריקה ואח"כ עמידה לתמיד של ערב על עבודת לילה ואחר העבודה היה פורק עד שחרית בבוקר ונמצא דבז' ימי המילואים היה ב' עמידות וי"ג פירוקין נמצא דלא היה רק י"ג פירוקין בשבעת ימי המילואים ומסיק ותני היכן ידעינן דהיה קימה ופריקה ע"ז מסיק תני כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו כו' ביום השמיני העמידו ולא פירקו כדכתיב ביום כלות משה להקים את המשכן כדמסיק בסמוך שגמר ההקמותיו דתו לא פירקו ריבר"י אומר אף בשמיני העמידו ומשחו ופרקו דס"ל כמ"ד דג' הקמות ופריקות היה כל ז' ימי המילואים א' לתמיד של שחר וא' למילואים וא' לתמיד של בין הערבי' ונמצא דהיה היכירא ביו' השמיני שנגמר הפריקה וההקמה כשהיה מקים אותו אחר תמיד של שחר והקריב עליו תמיד של בין הערבים דקרבן מילואי' נגמרה דע"כ צ"ל היכירא בשמיני שהוא יום גמר הקמתו דאל"כ הלא בתשיעי היה כלה ההקמות וע"כ דבשהקים בשמיני אחר תמיד של שחר היה בזה הקמה שכלה מעתה הקמה דהיה עובד תמיד של ערבית בהקמה ההיא דבשאר הימים היה פורק בפעם ההיא על מילואים וזה היה ניכר שכלה הקמותיו שלא פירקו עוד לבתר ההקמה מפריקה של שחר ומקריב תמיד של ערבית ויעמוד כן לעולם ע"ז מסיק דלפ"ז לר"י אליבא דריבר"י היה שם י"ד עמידות וי"ג פריקות במשך שבעת ימי המילואים ולר"ח בר"י היה שם כ"א עמידות ועשרים פירוקין דלר"י היה ב' עמידות וב' פירוקין א' למילואים וא' לתמיד של ערבית ולר"ח בר"י היה ג' פירוקין ועמידות א' לתמיד של שחר וא' למילואים וא' לתמיד של ערבית. א"ר זעירא זאת אומרת שעבודת לילה פסולה לעבודת היום כדאיתא במדרש כדכתיב ביום הקים את המשכן ביום את מקימו ואין את מקימו בלילה והא דקאמר ר"ז זאת אומרת הוא כדברינו דאל"כ היה לו לר"י ג"כ ב' פירוקין אחת ביום ואחת בלילה ולאחר שנפרק בלילה היה חוזר ומעמידו לתמיד של שחר א"ו דס"ל דבעינן שימסור לילה ליום ע"כ דלא היה פורקין בלילה דאל"כ האיך היה מעמידו בלילה אח"כ למוסרו ליום הא הקמת הלילה פסולה לעבודת היום וכדברינו לעיל: