חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות י:א:יב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Yevamos 10:1:12 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כו' יכול כשם שצרת סוטה כו' נשמעינה מן הדא כו' כל הסוגיא מפרש המ"ל ז"ל בפ"ו מה' יבום עיי"ש:
אמר רבי יודן אתיא כרבנן דתמן כו' דסבירא ליה דא"צ גט גבי אשת אחיו וע"כ אין ראי' מכאן דצרת סוטה מותרת לאחיו של בועל דשאני הכא דלא קני לה אף מדרבנן ולא חשיבה צרת סוטה אבל בעלמא כשעבר הבועל ונשאה ומת ונפלה לפני אחיו כיון דקני לה הוי צרתה צרת סוטה ופטורה ברם כרבנן דהכא כיון דצריכה הימינו גט אין הכי נמי כיון דקנה בה ערוה היא וערוה פוטרת בעלמא צרתה ואם כן הכי נמי אף דהוי מדרבנן מכל מקום דומה לבעלמא כיון דבעלמא צרתה כמותה ופוטרת צרתה כמו כן הכא צרתה כמותה כשם שהיא אסורה כך צרתה אסורה [והא דנקט לשון ערוה פוטרת צרתה הוא בעלמא] [ומתורץ קושיית המל"מ ז"ל] וע"ז אמר ר"ח דלא דמיא לבעלמא אף על גב דבעלמא צרת ערוה כמותה. אבל הכא דמדרבנן הוא בה קנסו ולא קנסו בצרה והא דלא הביאו הראשונים ז"ל האי ירושלמי דתמה ע"ז המל"מ ז"ל נראה לפי עניות דעתי משום דהירושלמי אזיל בשיטה אחריתא ואינו שייך לב' תירוצינו הנאמרין בתוס' ז"ל דף ג' ע"ב דלתירוץ הראשון סוטה לבועל הוי כמו סוטה לבעל אבל לא חמירא מסוטה לבעל וכיון דלגבי בעל לא משכח"ל צרת צרה כן נמי בסוטה לבועל אינו אסור צרת צרה. ובתירוץ הב' דלגבי בועל לא הוי ונטמאה כעריות כיון דלא כתיב לאו. והירושלמי אזיל לטעמי' דשיטת הירושלמי פליג רב ור' יוחנן דלרב צרת סוטה אסורה טומאה כתיב בה כעריות והוא כמו רב בש"ס דילן אבל ר' יוחנן ס"ל דצרת סוטה אסורה רק מדרבנן כדאיתא בסוף הסוגיא ר"י אמר מריח ערוה נגעו פי' דמדרבנן הוא וע"כ מיבעיא שפיר אם רבנן אסרו גם צרת סוטה גבי בועל דאין דומה גזירת חכמים זל"ז ואפילו לתירוץ הראשון שבתוס' ז"ל דגבי בועל הוי כמו גבי בעל מ"מ לירושלמי מיבעיא ליה דכיון דגבי בעל גופי' מדרבנן הוא האיסור דצרת סוטה אפשר דגבי בועל לא אסרו רבנן וכן לתירוץ השני שבתוס' ז"ל דגבי בועל צרת סוטה מותרת הנ"מ לרב דסבירא ליה דכל עיקר דצרת סוטה אסורה הוא רק משום דכתיב ונטמאה וגם כתיב לאו ממילא בבועל דליכא לאו מותרת משא"כ להירושלמי דהוי מדרבנן ולא משום דכתיב נטמאה וגם לאו רק מדרבנן הוא ע"כ מיבעיא לן אם כמו דגזרו רבנן בצרת סוטה גבי בעל כמו כן גבי יבם. ולהכי לא הביאו הראשונים ז"ל האי ירושלמי משום דלדידן דקי"ל כרב. דצרת סוטה אסורה מדאורייתא משום שנאמר ונטמאה. ע"כ תלי בב' התירוצים שבתוס' ז"ל הנ"ל:
צרת סוטה למה היא אסורה ר' יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה פי' מדרבנן רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות והוי מדאורייתא עי' במל"מ ז"ל ודוק: