חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות ד:ז:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Terumos 4:7:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →בר פדי' אמר טוחן ומתיר. פי' הר"ש ז"ל והרע"ב ז"ל דהוא מפרש טעמא דר' יהושע דס"ל עולה משום דאם רצה טוחן ומתיר שאם דורסן הוא מערב הכל ועולה עכ"ל ז"ל פי' דאם ירצה לדורסן לא יהיה ניכר השחורות והגדולים ויהיה עולה וכיון שבידו לעשות כן ע"כ עולה. וצ"ב א"כ לפ"ז בכ"מ דנתערב תרומה בפחות מק"א תעלה משום דאם רצה ירבה עליו לבטלו למ"ד דמבטלין איסור דרבנן לכתחלה והיכי משכח"ל דלא תתבטל בפחות מק"א אבל ז"א דהכא ה"ט דכבר חשיבי בלול השחורות והלבנות והגדולים והקטנים ולא חשיבי כמו שכל אחד בפני עצמו אלא דחשיבי כגוש אחד וחשיב שנבלל בק"א רק דאינו יכול להתבטל משום דניכרים השחורות והגדולי' ע"כ בידי לעשות תחבולה שיתבטל בהגוש הוה והוא ע"י ואז לא יהיה ניכר והיינו דמסיק אע"פ דבר פדי' אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות וחשיבי הגדולים והקטנים נבללות וגוש אחד הוא ע"כ נבטלין אע"פ שניכרים משום דיכול לעשות תקנה שלא יהיה ניכר ע"י טחינה ואי דלא הי' חשיב בלול וכל אחד בא בפ"ע בידו רק דאינו ניכר מי הוא א"כ הכא דניכר מי הוא לא חשיב תערובות כלל אך מכיון דחשיב נבללות ומזה ומזה בא בידו אך בחסרון דניכרות ע"ז יש לו תחבולה לבטל החסרון הזה ונמצא לפ"ז דטעמא דר"י משום דחשיבי כגוש אחד ונבטלין והחסרון דמינכר בידו לעשו' תקנה לזה ע"כ שפיר שייך בהו תורת ביטול ע"ז אמר מילתהון דרבנן פליגא כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה פי' דקאי אהא דתנינן במתניתין בפ"ק דמס' חלה המדומע פטור מן החלה וס"ל לכהנא משום דמיירי ברובה תרומה וחשיב הכל כתרומה אבל במיעוט תרומה צריך להיות חייב בחלה דאפילו כשלקח ה' רבעים מצומצמים ממש כדפירש הר"ש ז"ל במס' חלה מ"מ מאן יאמר לן דעלה בידו גם חלק מתרומה דיהא חסר השיעור אלא ע"כ במדומע שרובה תרומה והוי הכל תרומה וע"כ כשלקח ה' רבעים מצומצמים הוי הכל תרומה א"ל אוף אנא סבר כן כו' אפילו סאה אחת שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין א"ר אבהו כך משיב רשב"ל לר"י ואותה הסאה פוטרת את הכל ר"ל דהאיך תלינן שבכל ה' רבעים נמצא חלק מה מתרומה ע"ז א"ל וכי עיגול בעיגולין דבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ואת אמר קל הוא אוף הכא קל הוא פי' דס"ל דכל עיקר הטעם דעיגול בעיגולין הוא לאו כדאמר בר פדי' דהוא מתורת ביטול שנתבטל כיון דהכל גוף אחד וחסרון הניכר הגדולים מתוך הקטנים בידו לבטלו ע"י טחינה והא דמעלה אחד ונותן לכהן הוא משום גזל השבט זה לא ס"ל לר"י אלא ס"ל טעמו דר"י משום דתלינן כשמעלה אחד ונותנו לכהן שתרומה עלתה בידו ובדרבנן אמרינן זאת הקולא והא דצריך ק"א הוא משום חומרא בעלמא דכל דתיקון רבנן כעין תרומה דאורייתא תיקון ובתרומה דאורייתא בעינן ק"א משום ביטול וע"כ בתרומה דרבנן אפי' במקום שאינו מועיל הק"א לבטל העיקר מקילינן בלא"ה דתלינן דתרומה עלתה בידו ולא צריך כלל להביטול ומ"מ בעינן ק"א כמו תרומה דאורייתא והעיקר הוא התלי' שתרומה עלתה בידו וע"כ אפילו דהק"א הוא גדולים וקטנים לא איכפת לן כיון דזהו לא עיקר ההיתר אוף הכא בחלה בזה"ז דרבנן אמרינן ג"כ הקולא הזאת דתרומה עלתה ג"כ בידו בהה' רבעים הללו וא"כ פליג על בר פדי' כדמסיק ויתביני' שניא הוא עיגול בעיגולין שכבר בטלו ר"ל דהוא לאו משום דתלינן שתרומה עלתה בידו אלא כבר פדי' דהוא מהני מתורת ביטול וע"כ מילתיהון דרבנן פליגי על בר פדי' דס"ל דהוא משום ביטול ע"ז אמרי ר"י ור"י תרויייהו בשם ר"ז אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר ר"ל דס"ל דגם במדומע דחלה צריך להיות טוחן ומתירו מאיסור טבל דחלה דאז אמרינן מזה ומזה עלה בידו אבל בלא טוחן לא תלינן דבה' רבעים מזה ומזה עלה בידו ודלא כר"א בשם ר"י דכן השיב ר"י משום הקולא דתלינן דתרומה עלתה בידו ז"א אלא דאמרי בשם ר"ז אליבא דר' יוחנן דס"ל דלפיכך אותה הסאה פוטרת את הכל משום דטוחן ומתיר ואם הוא קמח א"צ לטחון והוי לח בלח אבל אפילו חיטים בחיטים טוחן לכתחלה ומתיר וכן משמע לקמן בפ"ט ה"ב דר"י ור"י בשם ר"ז קאמרי אליבא דר' יוחנן כך: