חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות ד:א:ג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Terumos 4:1:3 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:1:3) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →בשעת שהוא נוטל ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ובשעה שהוא מוציא למקום אחר מזה ומזה עלה בידו. פי' דעלה מידו מן טבל וחולין וע"כ אפילו אם יטול בכפלים השיעור שצריך לתרומה ונמצא דהוי בי' חלק הצריך לתרומה מ"מ כיון דמזה ומזה עלה בידו לא קידשו מדומעין כדאיתא לעיל בפ"ג ה"ג דבעינן תורם במסוים שצריך להיות מסוים התרומה מהחולין וע"כ כיון דמזה ומזה עלה בידו לא קידשו מדומעין דהא בעינן מסוים ופריך הגמ' וקשיא נטל להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ונמלך להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו וכן להיפך נטל להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו נמלך להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו וכן קשיא פיחת ר"ל פיחת מהכרי כגון שהיה מתחלה ק' סאין כשהפריש מקצת תרומה ואח"כ נפחת בשעה שהוא משלים כל הטבל עלה בידו הוסיף מזה ומזה עלה בידו פי' אבל אם הוסיף עליו שהי' ק' סאין ובשעה במשלים התרומה הוסיף עליו עוד ק' סאין והוי כעת הפרשה שני' עליו ועל מקום אחר בב"א דהא מה שהוסיף הוי כלמקום אחר א"כ כשתורם בב"א עליו ועל מקום אחר נימא דחצי שהוא מפריש על הראשונים כל הטבל עלה בידו וחצי השני שהוא מפריש על ההוספה מזה ומזה עלה בידו ומסיק עוד אף בטועה כן פי' במפריש מקצת תרומה וצריך להשלים וטעה בההשלמה דהיה סבור שחייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחת ונמצא דסאה השני שנטל לשם הפרשה לא הוי תרומה ולא נתכוין עליו לפוטרו ונשאר חצי חולין וחצי טבל נימא ג"כ דכשיפריש ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו ונימא ג"כ כן דסאה אחת הוי כל הטבל עלה בידו ובסאה השני' מזה ומזה עלה בידו והוי ג' קושיות א' דנטל עליו ונמלך למקום אחר ב' דנטל עליו ועל המקום אחר בב"א ג' דנטל עליו גופי' הוי סאה אחד כל הטבל עלה בידו ובסאה השני מזה ומזה עלה בידו והולך ומפליג הקושיא ע"ז ר"א בשם רשב"ל אותה סאה שהוא מוסיף עושה אותה תרומה למקום אחר ר"ל דס"ל דשפיר עושה אותה תרומה למקום אחר ופריך והתנינן אבל לא למקום אחר ומשני תיפתר במרבה בתרומה פי' דמתניתין מיירי בשנתן השיעור ורק הי' בדעתו להוסיף וס"ל דהטבל כבר נסתלק ורק כיון דבדעתו להוסיף הוי כל מה שיתן שם תרומה עליהן כדאיתא במס' חגיגה דף ח' ע"א ברש"י ז"ל גבי חגיגה דאין לה שיעור כתרומה עיי"ש וכיון שכן אינו יכול להפריש על מקום אחר לתקן איסור טבל דהא הוי מן הפטור על החיוב דהא כבר הוי חולין גמור אבל ממנו עליו מפריש והכל הוי שם תרומה אבל בלא מרבה בתרומה אלא דהפריש מקצת ולא נתן השיעור ונתן רק מקצת השיעור שפיר תורם ממנו למקום אחר דתלינן דכל הטבל עלה בידו וע"ז פריך ניחא במרבה בתרומה ובמעשרות פי' אבל במעשרות דבמעשרות לא שייך מרבה במעשרות והא תנינן במתניתין המפריש מקצת תרומה ומעשרות לא תני רשב"ל מעשרות בתמיה מ"ט לא תני רשב"ל מעשרות ומשני אלא טעמא דרשב"ל מכיון שאמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר וע"כ לא תני רשב"ל מעשרות א"נ לא תני רשב"ל מעשרות הוא בניחותא ומפרש טעמא דרשב"ל דס"ל דעושה אותה תרומה למקום אחר מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר ע"כ בודאי עושה למקום אחר ג"כ כמו ממנו עליו וע"כ מתניתין במרבה בתרומה מיירי אבל בלא"ה ס"ל דעושה גם למקום אחר ע"ז שאל מאי כדון כשנתקן רובה של כרי לא נתקן רובה של כרי פי' מאי כדון הוא כמו עד כדון דבסמוך ר"ל דמיבעיא לי' עד כדון דס"ל לרשב"ל דמוציא ממנו עליו ועל מקום אחר בלא מרבה בתרומה בשנתקן רובא של כרי א"כ מה"ת בטל ברוב רק מדרבנן אינו בטל כדאיתא במס' חלה פ"ג אם כן תלינן שכל הטבל עלה בידו כדאיתא במס' חלה פ"ק ולקמן בפרקין גבי עיגול בעיגולין אמרינן דבר ברור שתרומה עלתה בידו כיון דהוי מדרבנן עיי"ש א"כ ה"נ אמרינן כיון שנתקן רוב הכרי בין כרי שלו בין הכרי דמקום אחר ע"כ אמרינן דכל הטבל עלה בידו אבל בלא נתקן רוב הכרי האיך הדין אם מותר להוציא עליו ולמקום אחר דאפשר בשלא נתקן רובה של כרי אפילו ממנו עליו אינו מוציא וקאמר הגמ' דתליא בפלוגתא דחזקיה ור"י דחזקי' אמר הטבל בטל ברוב ור"י אמר אין הטבל בטל ברוב וא"כ ל"ל דתלינן דכל הטבל עלה בידו כמו עיגול בעיגולין דהוי מדרבנן דהא כשאינו בטל ברוב הוי מדאורייתא וע"כ ל"ש בשנתקן רובא של כרי ל"ש בשלא נתקן מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה והוי מסוים כל חיטה וחיטה בכל מקום שהיא ואמרינן שזאת היא התרומה שהיה בדעתו להפרישה ולעשותה תרומה ולא אמרינן דמזה ומזה עלתה בידו ולא הוי מסוים ז"א כיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה אח"כ כל חיטה וחיטה במקומה שהיא וע"כ ראוי מן הכרי הזה להפרשה דכל חיטה וחיטה נסתיימה להפרשה מהכרי הזה. ואית דבעי מימר כהדא דתני ראב"י פי' אית דתני הפלוגתא דחזקיה ור"י לאו ארשב"ל דס"ל מוציא ממנו עליו ולמקום אחר ואמרינן עלה עד כדון כשנתקן רובה של כרי ואית דתני להיפך ותני על הדא דראב"י דתני ראב"י בברייתא דאינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר ותני להיפך עד כדון בשלא נתקן רובה של כרי אבל בנתקן רובה של כרי יש לומר דאמרינן כל הטבל עלה בידו כיון דהוי מדרבנן ותני עלה הא דחזקי' ור"י דלר"י ל"ש נתקן רובה של כרי ל"ש לא נתקן ומסיק הגמ' וייבא כהדא פי' הפלוגתא דרשב"ל והא דראב"י אתיא כהדא פלוגתא היו לפניו ב' כריים כו' תלמידוי דר"ח רובה שאלין לר"ח רובה א"ל הכסיל חובק את ידיו וגו' פי' שלא תהיה עצל ותפרוש מזע"ז ויהיה לך מה לאכול ר"א בשם ר"ח רבה אין תורמין ומעשרין מזע"ז וקמיפלגי אם יכולין לתרום ממנו למקום אחר או לא: