חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות ב:ב:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Terumos 2:2:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 2:2:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' ירמיה סבר מימר את רואה את הצמוק כאילו תפח ונסיב סלין כמה דאינון. פי' דר' ירמיה ס"ל להלכה דאמרינן את רואה את הצמוק כאילו תפח וע"כ מותר לתרום עשר גרוגרות על תשעים תאנים אבל את רואה את התפח כאילו צמוק לא אמרינן והילכך כשמפריש מתאנים על תאנים גופייהו במדה תורם אפילו מסל תפוח על סלין מתאנים פשוטים נמי ונסיב סלין כמה דאינון פי' סלין שוין ולא צריך ליטול תאנים תפיחין בסלין רברבי על סלין זוטרי משום דאל"כ הוי התפח כאילו צמק ונמצא חסר השיעור זה לא ס"ל לר' ירמיה אלא ר' ירמיה לנפשיה ס"ל להלכה דאמרינן את רואה את הצמוק כאילו תפח אבל אין את רואה את התפח כאילו צמק אבל ר"י ור"י ס"ל איפכא דדרך התפח לצמוק ואין דרך הצמוק לתפוח כן ס"ל לר"י ולר"י להלכה ע"כ נסיב סלין רברבין בתאני' פי' כשמפריש בתאנים גופייהו מתפוחין על שאינן תפוחין במדה אי איפשר דהא צריך ליטול סלין רברבין להפריש על שאינן תפוחין בתאנים גופייהו א"ל ר"א כן הוי ר"א רבכון הוי בה תמן תנינן כביצה אוכלין שנתנן בחמה ונתמעטו כו' הרי אלו טהורין ובסיפא מסיק הניחן בגשמים ותפחו טמאין ופירש"י ז"ל במס' מנחות דף נ"ד דלאחר שנצמקו בחמה חזר והניחן על הגשמים ונתפחו טמאין והנה מרישא מוכח דלא אמרינן את רואה את הצמוק כאילו תפח ומסיפא מוכח דלא אמרינן דאת רואה את התפוח כאילו נצמק ע"ז פליגי דרומאי ור"י ורשב"ל דרומאי אמרין והוא שיהא כזית מעיקרו ועל הסיפא ועל הרישא קאי דמיירי שהיה בו כזית מעיקרא וע"כ ברישא טהור משום דאין את רואה את הצמוק כאילו תפח ובסיפא אפילו דנתפח ואמרינן דאת רואה התפח כאילו נצמק ה"מ דהוי כזית רק ע"י התפוח אבל כשהיה כזית מעיקרו ונצמק וחזר ונתפח אפילו את רואה אותו לכמו שהיה מעיקרא הרי היה בו כזית מעיקרו אבל אם לא היה בו כזית מעיקרא רק שע"י התפוח נעשה כזית אמרינן דהוי לכמו שהיה [עיין בבבלי במס' מנחות דף נ"ד] ואת רואה את התפח כאילו צמק והוא כשיטת ר' יונה ור' יוסי אבל ר"י ורשב"ל ס"ל דאפילו אין בו כזית מעיקרו מ"מ מכיון שנתפח הוי חשיב כזית ולא אמרינן רואין את התפח כאילו נצמק וכן ס"ל לר"י ורשב"ל ברישא ג"כ דלא היה בו כזית מעיקרו אלא שנתפח והניחן בחמה ונתמעט וכגוונא דסיפא דהא סיפא על הרישא קאי כדפירש"י ז"ל הנ"ל דאל"כ אלא שהיה בו כזית מעיקרא א"כ למה כשנתמעט בחמה טהור הו"ל למימר את רואה את הצמק כאילו נתפח אלא ע"כ דמוקמי הרישא ג"כ בשאין בו כזית מעיקרו וה"פ. כשנתפח ונתמעט טהור חזר ונתפח טמא דכשנתמעט טהור משום דאפילו את רואה את הצמק לכמו שהיה הא מעיקרא לא הוי כזית וכשנתפח טמא משום דאין את רואה את התפח לכמו שהיה ופלוגתייהו דדרומאי ור"י ורשב"ל בין ברישא בין בסיפא ונמצא דר"י ורשב"ל הוא בשיטת ר' ירמיה וע"ז מסיק תמן תנינן אמרו לו אף היא היתה חסירה או יתירה ע"ד דר' ירמיה ור"י ורשב"ל [כגי' הפ"מ ז"ל ותיבת דרומאי טעות דמוכח הוא] שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה דס"ל דאת רואה את הצמוק כאילו תפח ושלשתן ס"ל בהא להלכה כר"מ וע"ד דדרומאי ור' יונה ור' יוסי שלשתן אמרו דבר אחד בחסירה דס"ל כר"מ בהא דחסירה דס"ל דרואין את התפח כאילו צמוק דהנהו ס"ל להלכה כההיא דר"מ ביתירה והנהו ס"ל להלכה כר"מ בההיא דחסירה: