חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סוטה ב:א:ד

ייבא כיי דר"י ארבעה מחוסרי כפרה כו' על בנו קטן והוא נתון בעריסה כו' ויש קטנה יולדת כו' מאי כדון שכן אדם מפריש על בתו צ"ל החרשת ופריך מכיון שהביאה פי' שהביאה ב' שערות לא כבר יצאה מרשות אבי' בתמי' ומשני שכן אדם מפריש על אשתו חרשת ובדברינו מתורן קושית הש"ק ז"ל דמקשה ל"ל למימר כבר יצאה מרשות אביה תיפוק ליה דהוי בר דעת ולדברינו ניחא דלא מיירי בקטנה אלא בחרשת:

א"ר אבין מכיון דכתיב ושמחת אתה וביתך והוא מעוכב מלשמוח עמה מפריש עליה חוץ מדעתה מה שפי' הק"ע ז"ל משום דהוי כקרבנו אינו מובן לי דלמה לו למימר משום ושמחת אתה וביתך הא בלא"ה כקרבנו היא דהיא נתרת לו אלא לפענ"ד נראה דה"פ דס"ל כר"א לקמן דמביא חוץ מדעתה דבר שהוא מכשיר לאכול בזבחים וע"כ גבי יולדת אפילו דהמנחה אינה מכשרה לאכול בזבחים ואינו מעכבה לאכול בזבחים אבל מ"מ נקרא מעכב לאכול בזבחים כיון דאינה יכולה לאכול שלמי שמחה עמו רק ביחידות באפי' נפשה אבל לא לשמוח עם בעלה דאסורה לו ע"כ נקרא קרבנה דמנחה מכשרת לאכול בזבחים ר"א בשם ר' אילא אינו מפריש עלי' עולת העוף אלא חטאת העוף שהיא מכשרתה לאכול בזבחים וקאי על יולדת ותני אין מפריש עליה אלא דבר שהוא מתירה לה בזה א"ר יוסי אין לך אלא זה פי' דווקא קרבן חטאת העוף דיולדת שהוא מכשרתה לאכול בזבחים משא"כ בסוטה דאין הקרבן מעכבה לאכול בקדשים לא לפלוג א"ר אבין דס"ל משום ושמחת אתה וביתך והוא מעוכב לשמוח עמה הוי כמו מעכבה לאכול בזבחים דבעינן בזבחים שתשמח עם בעלה אבל מה שאוכלת בזבחים בלא בעלה ועל ידי הקרבן אוכלת עם בעלה נקרא נמי מתירה לאכול בזבחים זה לא סבירא ליה לר' יוסי אלא סבירא ליה לר' יוסי דאין לך אלא זה פי' קרבן חטאת העוף דיולדת לבד ועל זה מדייק ברייתא אחריתי כרבי אבין ולא כרבי יוסי דסבירא ליה אין לך אלא זה ז"א אלא תני מה זה פי' מה זה חטאת העוף דיולדת מעכבה לאכול בזבחים מעכבה היא לאכול בזבחים צ"ל הוא בוא"ו כלומר מה זה הקרבן דחטאת העוף מעכבה לאכול בזבחים כמו כן מעכב הוא פי' הבעל לאכול בזבחים כההיא דרבי אבין כדמסיק מכיון שהוא מעוכב לשמוח עמה כמו שהוא מעכבה לאכול בזבחים ונמצא דהוא פי' הבעל מעכבה לאכול בזבחים כמו זה פי' הקרבן והיינו כר' אבין ומסיק עוד תני אף הקפת נזירות על ראשה מעכבה היא לאכול בזבחים מכיון שהיא מנוולת והוא מעוכב לשמוח עמה כמו שהיא מעכבה לאכול בזבחים ודוק: