חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות ח:א:ט
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Shevuos 8:1:9 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shevuot 8:1:9) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →את מר אם בעליו עמו לא ישלם מהו שישבע. ר"ל אם צריך לישבע שלא פשעתי דילמא בבעלים נפטר לגמרי מכל חיובא דשומרין ר"ז אמר נשבע ר"ח ור"ל תריהון אמרין אינו נשבע. מתניתן מסייעה לר"ת ולר"ל צ"ל לר"ז שבר שבויה ומתה שהן פטורין בנושא שכר והשוכר והשואל בבעלים פטור שלא בבעלים חייב. אבידה וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כ"ש בשואל בבעלים פטור שלא בבעלים חייב. פי' דהברייתא קמ"ל דילפינן גם לפטורא בבעלים בגניבה ואבידה בשואל משבורה ומתה דכיון דחיובא ילפינן מק"ו דשבורה או מתה ע"כ דיו לבא מן הדין להיות כנדון כדאיתא בבבלי במס' ב"מ דף צ"ה ע"א עיי"ש זה קמ"ל הברייתא. וע"כ פריך שפיר על ר"ז מברייתא הזאת מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכה לו שישלם פי' כיון דפשיטא דבבעלים נשבע על פשיעה וצריך לישבע שלא פשע ע"כ צריכה לי' ר"ל מיבעיא לן על גניבה ואבידה וצריך הברייתא למילף על גניבה ואבידה לפטורא בבעלים. אבל אין תאמר דאינו נשבע ופטור על הפשיעה כיון דאפי' מפשיעה פטור למה צריך למילף על פטורא דבבעלים על גניבה ואבידה. ולשון כזה מצוי בירושלמי עי' בפ' כל הגט בה"א דגרסינן שם ג"כ מן מה דפשיטא לי' זאת ע"כ צריכה לי' זאת עיי"ש וה"נ דכוותי' ר"ח בשם ר' יודן מתניתא מסייעה לר"ז שואל שהחמירה התורה עליו בבעלים פטור שלא בבעלים חייב נושא שכר שהקילה התורה עליו לא כ"ש בבעלים פטור כו' א"ת לשבועה איצטרכת לי' נתני בנושא שכר והשוכר ר"ל דא"ת דצריך למילף אף פטורא דשבועת פשיעה למה יליף הפטור דבבעלים בנושא שכר יליף נמי על שוכר דכש"ח היא דבדידי' יש נמי ללמוד על פטור דבבעלים לענין שבועה שלא פשעתי הוי לא צריכה דלא לתשלומין. כל עיקר דצריכין למילף על הפטור דבבעלים היא אך על התשלומין ע"כ מביא רק ש"ש למילף על פטור דתשלומין בבעלים אבל לא ש"ח לפוטרו משבועה שלא פשעתי בה וקשיא על הדא דר"ז ר"ל אפילו דר"ז שפיר קאמר והלכה כוותי' מ"מ קשיא על הדא דר"ז כדמסיק דתנינן שואל אם בעליו עמו נשבע אין בעליו עמי ישלם. נושא שכר אם בעליו עמו נשבע אין בעליו עמו ישלם כגי' הפ"מ ז"ל. ש"ח בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו נשבע ר"ל כך יכול מימר דאין נפ"מ בין שואל וש"ש וש"ח. אלא בזה. אמרת דברים שהשואל משלם ש"ש נשבע דברים שהש"ש משלם ש"ח נשבע דברים שש"ש נשבע ש"ח פטור לגמרי ע"כ כשבורה דנשבע הש"ש שנשבר או מת ע"ז פטור ש"ח משבועה ולא אמרינן דאין חלוק בין ש"ח לבין שואל וש"ש אלא בתשלומין מקום דהם משלמין הוא נשבע. ז"א אלא דאיכא נפ"מ גם בשבועה משום דכל אחד ואחד נחית מדריגה מן חבירו. מקום שש"ש אינו אלא נשבע ש"ח פטור לגמרי כך היא הברייתא. והשתא קשה לר"ז דהאיך קסברת דבבעלים כולם נשבעין על שלא פשעתי כיון דשואל וש"ש אין עליהם רק שבועה לחוד צריך להיות ש"ח פטור לגמרי מה את מתני בש"ח כשהבעלים עמו ר"ל ולמה תני ר"ז בש"ח בשבעלים עמו צריך לישבע ג"כ. ואית דבעי ר"ל דיש מקשים על ר"ז גם מש"ש מה את מתני בש"ח וש"ש בין שהבעלים עמו בין שאין בעלים עמו ר"ל הכל אחד בין בבעלים בין שלא בבעלים הכל שוה לענין שבועה הא כל אחד נחית מדריגה מחבירו וכיון דבבעלים בשואל נשבע צריך להיות ש"ח פטור לגמרי. וע"כ הגם דהלכה כר"ז אבל קשיא הדא על דר"ז למה תני סתמא דהכל נשבעין בבעלים וכולן שוה ש"ח וש"ש לשואל. ע"ז משני אמר ר' אבון על כל דבר פשע ר"ל דבפשיעה הוא חייב על כל דבר בין בבעלים בין שלא בבעלים בין שואל בין ש"ש וש"ח. ור"מ משני שנויא אחרינא א"ר מנא לא מצינו בתמי' שהשוות התורה בגניבה ואבידה בשואל ר"ל דהא כל עיקר פטורא דבעלים כתב רחמנא רק בשבורה ומתה בשואל גבי אונסין. ועכ"ז אמרינן דהושוו כולם לשבורה ומתה דאפילו בגניבה ואבידה פטור גם כן השואל בבעלים כמו על שבורה ומתה ולא אמרי' שאני שבורה ומתה שכן אונס כדאיתא במס' ב"מ דף צ"ה עיי"ש ועל גניבה ואבידה ע"כ דנשבע השואל שנגנב או שנאבד לכן נשוה חיובא דגבי ש"ש וש"ח לשבורה ומתה ע"כ כמו דנשבע על שבירה ומתה כן נשבע הש"ש על גניבה ואבידה שלא פשע וכן הש"ח דהשוו בבעלים כל החיובים לשבורה ומתה בבעלים לפטורא ולחיובא ואין שום נפ"מ ביניהם: