חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות ג:ד:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Shevuos 3:4:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shevuot 3:4:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →בדא ר"ש פוטר. פי' דמקשה על המתניתן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות כו' חייב ור"ש פוטר על זה פריך בדא ר"ש פוטר ואליבא דרשב"ל פריך והוא ממש כדאיתא בבבלי דף כ"ג ע"ב דר"י מוקי בכולל לפיכך חייב על נו"ט. ור"ש לטעמי' דל"ל איסור כולל. ורשב"ל ס"ל דלפיכך חייב בנו"ט במפרש חצי שיעור או אליבא דר"ע דס"ל דאדם אוסר עצמו בכ"ש. והיינו דמסיק אליבא דרשב"ל בדא ר"ש פוטר. ומשני ר"ש כדעתיה דתנינן תמן כמה יאכל מן הטבל כו' ר"ש אומר כ"ש כו' כו' ופריך ע"ד דר"י למה ר"ש פוטר וע"ז משני ר"ש כדעתיה דל"ל איסור כולל. תני בשם ר"ש תענו את נפשותיכם כו' כדאיתא בבבלי ר"ש אומר האוכל נבילה ביוה"כ פטור מלא תעונה. רבב"מ בעי ע"ד דר"י דאמר בכולל שבועות חלות על האיסורין נתני שבועה שלא אוכל ואכל. היא קושית הבבלי בדף כ"ד מתיב רבא ברי' דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבעה חטאות ואשם א' טמא שאכל חלב והיא נותר מן המוקדשין ביוה"כ רמ"א אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב. ואם איתא משכח"ל חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חייל נמי אחלב. וזהו קושית דרבב"מ הכא נתני שבועה שלא אוכל ואכל ושיטת הירושלמי דדווקא בכולל סתמא ס"ל לר"י דחייל בכולל באומר סתם שלא אוכל ולא במפרש תמרים וחלב דכיון דהזכיר מפורש חלב ונבילה ולא מהני מה שכולל עמו דברים המותרים אלא בכולל סתם שנשבע שלא יוכל סתם אז הוי כולל וחייל על איסורין [ולא כשיטת הבבלי דמוקי רישא בסתם ולפיכך לא חל וסיפא במפרש ז"א אלא בסתם חל על איסורין בכולל. ובמפרש לשיטת הירושלמי אינו חל משום דהזכיר בפי' נבילה וטריפה] [ולשיטת רש"י ז"ל גם להמסקנא בבבלי ג"כ כן דבכולל בסתם הוי כולל וחייל וסיפא מיירי בסתם דחייל ורישא מיירי בעפר עי' בדף כ"ד ע"א ברש"י ז"ל ד"ה ה"ג אלא כדרבא. וכבר מובא השיטת רש"י ז"ל והחולקין עמו בהראשונים ז"ל עי' בעה"מ ומלחמות ור"נ זכר כולם לברכה וכולם הסכימו דשיטת הירושלמי דבכולל סתמא חייל עיי"ש] וע"ז משני ר"ז כל ימיו כו' מה אנן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן או שלא אוכל עשרת הימים הללו ויוה"כ בתוכן במיחל שבועות על איסורין. פי' דהתם במתניתן דכריתות דיש אוכל אכילה אחת מיירי ביום הכפורים. וא"כ היכי משכח"ל איסור כולל. בשלמא גבי נבילה וטריפה משכח"ל שם. בנשבע שלא יאכל סתם ביום זה. דאי בנשבע שלא יאכל לעולם מלקין אותו בנשבע שלא יאכל ג' ימים. כדאיתא בירושלמי מס' נדרים בפ"ב. וע"כ דצריך לישבע על שלא יאכל לימים מיוחדים. וע"כ ביוה"כ צריך לישבע שלא יאכל עשרת ימים הללו עשרה לאו דווקא אלא סכום ימים מן עשרת ימים הללו ויוה"כ בתוכן כיון דמיוחד בתוך הימים הללו יוה"כ לא הוי כנשבע סתם שלא יאכל ביום זה. דהא הכא כיון שמפרש ימים הללו הוי כמפרש ימי היתר וימי איסור ולא הוי ככולל סתמא ע"כ לא מצי למיתני במתניתן דכריתות דמיירי ביוה"כ בנשבע שלא יאכל. ע"ז אמר ר' יוסי ומזה את ש"מ דבהי' לפניו ט' זיתים של שחיטה ואחד של נבילה ואמר שבועה שלא אוכל זיתים הללו כיון דמזכיר הללו הרי הוא כמפרש מפורש נבילה ולא חל כלל השבועה. ופריך רבב"ח והא עדיין אינו מתורץ קושית דרבב"מ דהא משכח"ל שבועה שלא אוכל אפילו ביוה"כ ואי דלא משכח"ל כולל סתמא דהא מחויב להזכיר ימים הללו. הלא יש אופן אחר דיכול לישבע כולל סתמא דישבע שלא יאכל משחיטת פלוני והוי כולל סתמא. ומשני דגבי שחיטת פלוני הוי כנשבע על יחוד זיתים הללו שיש בו איסור מיוחד דהא בדבר הטעון שחיטה איכא בי' דבר איסור ג"כ כמו חלב ואפילו בצבי' אית בי' גיד הנשה ואפילו בעופות איכא בו דם. וע"ז פריך ר' חיננא הא משכח"ל אף ביוה"כ בנשבע כולל סתם שלא אוכל מפלוני וחוזר קושית דרבב"מ. וע"ז משני דמתניתן דכריתות אתיא כר"ש דל"ל איסור כולל. וע"ז פריך האיך תני יוה"כ הא ר"ש פוטר באוכל נבילה ביוה"כ. וה"ה דהוי מצי להקשות הא כל הארבע' חטאות דתנינן במתניתן היא ע"י כולל. אך משום דאשכחנן לר"ש מפורש גבי יוה"כ וכמתניתן חשוב נמי יוה"כ לפיכך מקשה מיוה"כ. ומשני אלא שזה בקבוע כו' כדמשני בבבלי. הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכפורים. כפי' הפ"מ ז"ל והשתא מסיק הגמ' ע"ד דר"י שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי פסח כיון דלא פרט שנה זו ופסח בתוכו אלא סתם. שלא אשב בצל כו' לא סוף דבר סתם אלא אפילו פלוני לא סוף דבר כולל אלא אפילו פורט פי' דעד הנה מיירי הגמ' בדר"י כדקאמר ע"ד דר' יוחנן דלא אוכל מצה שלא אשב בצל דחל בכולל. והשתא קאי אליבא דרשב"ל וסתמא דגמ' קאמר בעצמה אליבא דרשב"ל כמו בריש הסוגיא דגרסינן ע"ד דר"י למה ר"ש פוטר ואילו ברשב"ל לא גרסינן ע"ד דרשב"ל בדא ר"ש פוטר וכל הסוגיא כך אזיל בסגנון זה. וכן כאן התחיל ע"ד דר"י שבועה שלא אוכל מצה ובדעת רשב"ל קאמר הגמ' סתמא ולא קאמר ע"ד דרשב"ל. אבל היא דעת דרשב"ל דלא מוקי מתניתן בכולל. לא סוף דבר סתם אלא אפילו פלוני כמו שחיטת פלוני דלעיל ולא סוף דבר כולל אלא אפילו פורט ר"ל לאו דוקא סתם אלא אפילו פורט דבר פלוני דנכלל בתוכו דבר איסור כשחיטת פלוני דלעיל ולאו דוקא כולל אלא אפי' פורט מפורש דבר איסור יכול לישבע וחל השבועה. ולא סוף דבר להבא אלא אפילו לשעבר דהתם לא שייך איסור כולל מ"מ אתיא שפיר מתניתן דחל השבועה על נבילה וטריפה ולא סוף דבר רבנן אלא אפילו ר"ע ר"ל דלא תוקים מתניתן דווקא כרבנן ולאוקמי' כד"ה ובכולל כדאיתא בבבלי דף כ"ג ע"ב ר"י לא מוקי כרשב"ל משום דמוקי כד"ה דלא דחיק לן לאוקמי' מתניתן כרבנן וכד"ה דווקא אלא ניחא לן לאוקמי' מתניתן לאו לד"ה אלא אפילו לר"ע בלבד אתיא מתניתן וה"ה כרבנן לבד ובמפרש עי' בתוס' ז"ל דף כ"ג ע"ב ד"ה דמוקי ובריטב"א ז"ל. וחל השבועה על האיסורין אליבא דר"ע דמחייב בשבועה אאכילה כמ"ש וחל השבועה על האיסורין. וע"כ אפילו כשפורט על הנבילה מפורש נמי חל השבועה על אכילת כ"ש: