חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית ט:א:ח
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Sheviis 9:1:8 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →אתא עובדא קומי ר' יוסי ובעי מיעבד כר' יוחנן דנולדה בזה מותרת בזה כדשמע דרב ור"ח פליגין שרע מינה דאיתפלגין שירי מדורה כו' אר"מ קומי ר' יודן מפכא לה פתילו גבי ביצה המפרשים ז"ל דחקו בזה הק"ע והפ"מ והנו"י ז"ל במס' ביצה ולפענ"ד נראה בפשיטות דשיטת הירושלמי בריש מס' ביצה דמיירי דעומדת לאכילה וטעמא דנעשה כמוקצה שיבש ולא ידעו בו הבעלים וזה לא הוי מוקצה גמור כי אם רק חומרא בעלמא דבש"ס דילן (דף כ"ו ע"ב) איתא בהדיא דמוקצה ואין הבעלים מכירים בו מותר ורק משום חומרא בעלמא לפי שיטת הירושלמי דאין זה מוקצה גמור וכן איתא מפורש בירושל' בפ"ק דביצה (סוף הט"ז) דגרסינן שם רבב"ח בעי קומי ר"ז מה בין נשרין [כלומר פירות הנושרין] מה בין ביצים ומשני אלו נשרין באימותיהן שמא אינן אסורין אילו ביצים באימותיהן שמא אינן מותרות בתמיה כמו דמוקי בריש הלכה שם בעומדת לאכילה ופריך מעתה נולדה ביו"ט לא תאכל בשבת בשבת לא תאכל ביו"ט כלומר דזה כל עיקר החילוק שבין נשרין לביצה דבנשרין הוי מוקצה באימותיהן משא"כ ביצה דמוכנת ע"ג אמה א"כ לב"ה דלא ס"ל מוכנת ע"ג אמה דסברי דדמי למוקצה שיבש ואין הבעלים יודעים א"כ אין הפרש בין ביצה לפירות הנושרין א"כ צריך להיות נולדה בשבת לא תאכל ביו"ט וכן נולדה ביו"ט לא תאכל בשבת בשלמא אם הי' הפרש ונפ"מ אחריתי בין יפירות הנושרין לביצה דביצה קילא מנושרין ע"כ שפיר ניחא דנולדה בשבת תאכל ביו"ט משא"כ בנושרין אבל כיון דכל עיקר החילוק הוא משום דעומדת לאכילה ולא מוקצה באימותיהן א"כ לפ"ז לב"ה דפליגי על האי סברא א"כ דמי ממש לנושרין א"כ למה נולדה בשבת תאכל ביו"ט א"ל וכיני לא דייק שהחמרת עליה שאם נולדה בשבת לא תאכל בשבת ביו"ט לא תאכל ביו"ט תחמיר עליה נולדה ביו"ט לא תאכל בשבת ע"כ פי' דזה גופא דב"ה ל"ל מוכנת ע"ג אמה משום דנעשית כמוקצה שיבש ואין הבעלים יודעים בו הוא גגפא חומרא דמצד הדין מוקצה שיבש כו' ג"כ מותר אלא חומרא בעלמא ומן הדין אפי' ביו"ט גופי' מותר וכן בשבת ג"כ מותר כמו בעגל בנולד מן הטריפה ע"א במסכת ביצה (דף ו ע"א) עיי"ש ע"כ אין להחמיר עוד שאם נולדה ביו"ט לא תאכל בשבת דהוא גופה חומרא בעלמא הוא וע"כ ניחא סוגיא דידן דפריך ר' מנא לר' יודן מה איכפלה פתילה גבי ביצה וכי בשביל שירי פתילה שכבו בשבת אסור להדליק ביו"ט בשביל זה מדמית ביצה לזה דביצה גופה חומרא בעלמא הוא לא דייק שחמרת עליה על יו"ט גופיה א"ל מה דאנן חמיין רבנן מדמינן לה הדא אמרה היא הדא היא הדא פי' דרבנן מדמין לה דמאן דמתיר מתיר בזה ובזה ומאן דאוסר אוסר בזה ובזה עיין ברא"ש ז"ל דמביא הירושלמי הזה בפ"ק דמס' ביצה וכתב בשם בעל התרומות ז"ל דרב חסדא לטעמי' דל"ל הכנה אבל לפי הטעם דהכנה מתורץ הקושיא דרב אדרב כמו דמשני בש"ס דילן דביצה שאני משום הכנה דרבה כן נמי פתילו שייך הכנה ולעולם ב' קדושות הן עיי"ש ועיין בש"ע או"ח סי' תק"א ודו"ק: